
מודעה: עצרו את עסקת קצא"א
עסקת חברת קצא"א לשינוע 20 מיליון טון נפט בשנה מהאמירויות לאירופה, דרך מפרץ אילת, הנגב, אשקלון והים התיכון – היא פצצת זמן מתקתקת. ישראל לא
באוקטובר 2020 חתמה חברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה ובעבר חברת קו צינור אילת אשקלון) על הסכם עם חברת RED-MED במסגרתו מכליות ענק יובילו נפט מהמפרץ הפרסי לנמל אילת, שיוזרם בצינור קצא"א לאשקלון, שם יוזרם למכליות שיסיעו אותו לאירופה. שורה ארוכה של ארגוני סביבה מתנגדים לתוכנית בטענה שהיא מסכנת את אלמוגי מפרץ אילת שהם האחרונים שישרדו את משבר האקלים, את הרי אילת והנגב שבהם יעבור הצינור ואת הים התיכון שמימיו יחשפו לאסון דליפה ממכליות.
בחינת מרחב הסיכונים הנובעים מהסכם קצא"א מעלה חשש כבד כי הוא טומן בחובו נזקים בהיקפים אדירים. זהו הסכם העומד בניגוד מוחלט לאינטרס הלאומי של ישראל, וגם הניסיונות ליחס להסכם תרומה מדינית חשובה אינם עומדים במבחן המציאות.
מימוש ההסכם ללא בחינת כלל השיקולים הציבוריים, ללא תסקירי השפעה על הסביבה, ללא חוות דעת של כלל משרדי הממשלה והתייעצות עם גורמי כלכלה, בטחון, תחבורה, בריאות וסביבה הוא צעד נמהר והרה אסון.
ההסכם העומד בניגוד מוחלט לאינטרס הציבורי, בפרט בעידן של משבר אקלים כאשר המגמות מצביעות על הצמצום התלות בדלקים פוסילים והסטת השקעות בפרויקטים כאלו, שיגרור השקעות גבוהות בתשתיות נפט בניגוד לצורך הלאומי בהגנה על נכסי טבע, נוף ומורשת ותוך סיכונים אדירים לבריאות הציבור, תיירות ולכלכלה הישראלית, ובניגוד למגמה הנדרשת לצמצם את התלות בדלקים פוסילים.
היבטים ביטחוניים: קו מכליות נפט של עשרות מכליות בשנה יהווה יעד נוח וקל לאלו המבקשים לפגוע בישראל ובעלות בריתה, כאשר המכלית עצמה על מטענה היא הנשק המרכזי המופעל כנגדנו. הגדלת מספר המכליות הפוקדות את נמל אילת ואשקלון תביא בהכרח להגדלה דרמטית ביכולת לפגוע ביעדים ישראלים ופגיעה בים ובחופים.
קצא"א היא חברה ממשלתית שהוקמה ב-1968 כחברה משותפת ישראלית-איראנית במטרה לעקוף את הצורך להעביר מכליות נפט בתעלת סואץ. בשל חשאיות המהלך העניקה הממשלה לחברה, שנרשמה בקנדה, הטבות יוצאות דופן במסגרת חוק הזיכיון למשך 49 שנה. החברה הוכפפה לשר האוצר ולא לשר האנרגיה, חוק התכנון והבנייה לא חל עליה והיא קיבלה פטור מתשלום מסים ומחוק חובת מכרזים וראשיה מונו ללא מכרז – בדרך כלל זכו במינוי אנשי צבא וממשל לשעבר.
מעדויות שהצטברו במהלך השנים התברר שהחברה היתה אחראית לאירועי דליפה רבים שבחלקם כלל לא הובאו לידיעת הציבור. לא רק זאת, החברה הצליחה במהלך השנים לחמוק מהעמדה לדין או מתשלום קנסות בעבור הנזקים שגרמה. במהלך השנים פלשה קצא"א לתחומי עיסוק נוספים. היא הקימה תחנת כוח פרטית "דורעד" והיו לה יומרות להקים נמל כימיקלים באשקלון.
ב-2019 לאחר סיום הזיכיון עברה הפעילות לחברת "קו צינור אירופה אסיה" בע”מ.
כיום קצא"א היא חברה ממשלתית שבבעלותה שלושה קווים:
ב- 19 אוקטובר 2020 חתמה קצא"א על הסכם הבנות עם חברת RED-MED בבעלות משותפת של חברה פרטית ישראלית וחברה מהאמירויות בתחום האנרגיה להעברת דלק ומוצרים נוספים ממדינות המפרץ לים התיכון באמצעות צינור קצא"א.
אירועי דליפת נפט מתרחשים בכל רחבי העולם. אירוע דליפה חמור הוא שאלה של זמן בלבד. אם נצרף לכך את חוסר המוכנות לחירום ולהתמודדות עם זיהום, הרי שאסון כזה ימיט כליה על מפרץ אילת והים התיכון. לצפייה ברשימת אסונות משמעותיים שהתרחשו בעולם ובים התיכון.
חוות דעת מגלה: הצינור הישן של קצא"א המוביל נפט מאילת לאשקלון "מתפורר" (מתאכל). בבדיקות חוזרות נמצא שמעובי דופן הצינור נותר בנקודות מסויימות פחות מ-30% (מעל ל-70% איכול), ועם זאת, באישור המשרד להגנת הסביבה הצינור ממשיך לשנע נפט וקצא"א אף מתכננת להכפיל את קצב שימוש בו בסדר גודל. למרות תוכנית הטיפול (תיקון פגמי האיכול) יש יותר מהכפלה במספר הפגמים לאורך הקו בתחומים של "איכול קל" ו"איכול בינוני", ויש כמעט הכפלה במספר הפגמים בעלי "איכול חמור" (40-59% איכול).
עסקת חברת קצא"א לשינוע 20 מיליון טון נפט בשנה מהאמירויות לאירופה, דרך מפרץ אילת, הנגב, אשקלון והים התיכון – היא פצצת זמן מתקתקת. ישראל לא
28 במרץ 2022 "צלול", החברה להגנת הטבע ו"אדם טבע ודין" הגישו בקשה לבית המשפט למחוק על הסף את העתירה שהגישה קצא"א נגד המשרד להגנת הסביבה,
22 ביוני 2022 עמותת צלול וארגוני הסביבה יצאו נגד בקשת חברת קו צינור אירופה אסיה (קצא"א) לדחות את הדיון בעתירה לשינוי היתר הרעלים שקבע המשרד
שורה ארוכה של חברי כנסת פנו לשרי הממשלה במכתב בו כתבו: "לא יתכן שמשרד האוצר יתערב בשיקולי המדיניות של המשרד להגנת הסביבה ויצא נגד חוות
חברת קצא"א הגישה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים עתירה כנגד מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, והיחידה הארצית להגנת הסביבה הימית בדרישה לבטל את החלטתם
חברת קצא"א הגישה ב-10 בפברואר 2022 עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים נגד מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, והיחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד.