קצא"א

קצא"א - היסטוריה של פגיעה בסביבה

באוקטובר 2020 חתמה חברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה ובעבר חברת קו צינור אילת אשקלון) על הסכם עם חברת RED-MED במסגרתו מכליות ענק יובילו נפט מהמפרץ הפרסי לנמל אילת, שיוזרם בצינור קצא"א לאשקלון, שם יוזרם למכליות שיסיעו אותו לאירופה. שורה ארוכה של ארגוני סביבה מתנגדים לתוכנית בטענה שהיא מסכנת את אלמוגי מפרץ אילת שהם האחרונים שישרדו את משבר האקלים, את הרי אילת והנגב שבהם יעבור הצינור ואת הים התיכון שמימיו יחשפו לאסון דליפה ממכליות

מי זו קצא"א?

קצא"א היא חברה ממשלתית שהוקמה ב-1968 כחברה משותפת ישראלית-איראנית במטרה לעקוף את הצורך להעביר מכליות נפט בתעלת סואץ. בשל חשאיות המהלך העניקה הממשלה לחברה שנרשמה בקנדה, הטבות יוצאות דופן במסגרת חוק הזיכיון למשך 49 שנה. כך למשל, החברה הוכפפה לשר האוצר ולא לשר האנרגיה, חוק התכנון והבנייה לא חל עליה והיא קיבלה פטור משתלום מסים ומחוק חובת המכרזים וראשיה מונו ללא מכרז, כאשר בדרך כלל זכו במינוי אנשי צבא וממשל לשעבר.

מעדויות שהצטברו במהלך השנים התברר שהחברה היתה אחראית לאירועי דליפה רבים, שבחלקם כלל לא הובאו לידיעת הציבור. לא רק זאת, החברה הצליחה במהלך השנים לחמוק מהעמדה לדין או מתשלום קנסות בעבור הנזקים שגרמה. כך למשל, עד היום החברה לא שילמה את הוצאות ניקוי אסון הדלק במדבר צין, שפגע פגיעה אנושה בסביבה.

במהלך השנים פלשה קצא"א לתחומי עיסוק נוספים. היא הקימה תחנת כוח פרטית "דורעד" והיו לה יומרות להקים נמל כימיקלים באשקלון. 

 ב-2019 לאחר סיום הזיכיון , הפעילות עברה  לחברת קו צינור אירופה אסיה בע”מ. כיום קצא"א היא חברה ממשלתית שבבעלותה שלושה קווים: קו “42 באורך 254 ק”מ, שמחבר את נמל הנפט של אילת עם נמל הנפט באשקלון. הקו כולל שלוש תחנות דחף ששואבות את הנפט בתפוקה מקסימלית של 60 מיליון טון בשנה, שמצבו הפיזי אינו ידו לציבור וקיים חשש שהוא רעוע ביותר בעיקר בשל גילו.  ושני הקווים הנוספים מזינים את בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד. החברה מפעילה שני נמלי נפט באילת ובאשקלון שבהם נפח אחסון כולל של 3.7 מיליון מ"ק של נפט גולמי ומוצרי דלק. 

 ב- 19 אוקטובר 2020 חתמה קצא"א על הסכם הבנות עם חברת RED-MED  בבעלות משותפת של חברה פרטית ישראלית וחברה מאמירויות בתחום האנרגיה להעברת דלק ומוצרים נוספים ממדינות המפרץ לים התיכון באמצעות צינור קצא"א.

אירועי דליפה ידועים בצינור קצא"א

10 באוקטובר 1975 

עברונה

בעקבות עבודות ריתוך, כ- 14 ק"מ מצפון לאילת, כ- 10,000 מ"ק נפט גולמי פרצו מהצינור וזרמו דרך כביש 90 ולאורך ערוצי נחל עברונה. 

אוקטובר 2007 

טירת הכרמל

דליפה של עשרות מ"ק נפט בסמוך לטירת הכרמל בעקבות פגם בצינור. הוכחה שכשל יכול לקרות גם ללא פגיעה.

יוני וספטמבר 2011

נחל צין

 שתי פגיעות של כלים הנדסיים בצינור בנחל צין ודליפה של דלק סילוני.  הוגשו כתבי אישום נגד בעלי תפקידים בחברה והושתו קנסות כספיים.

נובמבר 2013

דרום הנגב

דליפה בצינור הנפט באזור חניון הרועה ליד קיבוץ שדה בוקר בדרום הנגב. הנפט גרם לזיהום השטחים הפתוחים.

אוקטובר 2014

בית יהושע

דליפה מצינור קצא"א בשדות מושב בית יהושע בסמוך לנתניה. הנפט חלחל בשדות המושב וגרם לנזק סביבתי.

3 בדצמבר 2014

עברונה

החמורה מכולן: דליפת של כ-5,000 מ"ק נפט בצומת באר אורה, לאורך כביש 90 לשמורת עברונה. 

אסון עברונה - אחד החמורים שאירעו בארץ

המשרד להגנת הסביבה הגדיר את האירוע בבאר אורה כאחד מאסונות הטבע הקשים ביותר שארעו בארץ. בעקבות האירוע הוגשו תביעות יצוגיות נגד קצא"א שהסתיימו בהסכם פשרה לפיו תשלם קצא"א 100 מיליון שקל לשיקום הנזקים, לפיצוי הציבור ועוד. עוד התחייבה קצא"א להשלים ביצוע תוכנית למניעת דליפות בפט בקו ולהעמיד סכום של כ-10 מיליון שקל לביצוע עבודות ניטור ומניעה בצינורות נוספים של החברה (בקווים של 16 ועד 18 צול).

במסגרת עבודות בצומת באר אורה, בסמוך לאילת, נפרץ צינור הנפט של החברה, וחמישה מיליון מ"ק נפט, בשווי כולל של 8-10 מיליון שקל, הציפו את הכביש לאילת, את שמורת עין עברונה והגיעו עד לממלכת ירדן. הנפט פגע קשות בשמורה, גרם לנזק אדיר לעצי השיטים והדקלים הנדירים שבמקום ולחי והצומח. חלק מתושבי האזור, ובהם תושבים מירדן, אושפזו בבתי חולים לאחר שחשו ברע. במסגרת פעולות השיקום פונו מהשמורה כ-55 אלף טון קרקע.

במשך שעות עמלו אנשי רשות שמורות הטבע כדי לשאוב את הנפט ולפנות חלק מהקרקע. עיקר המאמץ התמקד במציאת פתרונות לפירוק הנפט שנותר במקום באמצעות חיידקים. על-פי הערכה, יעברו עשרות שנים עד לתיקון הנזק.

מכתב ארגונים לשרה גילה גמליאל

באוקטובר האחרון פרסמה חברת קצא"א (קו צינור אסיה אירופה) כי חתמה על מזכר הבנות עם חברת MED-RED Land Bridge Ltd לשינוע נפט ממדינות המפרץ ושווקים אסייתיים – לשווקים במערב, והכל, דרך נמלי אילת ואשקלון. 

יוזמה זו מאיימת על קיומה של שונית האלמוגים הייחודית במפרץ אילת, שונית מהחשובות ביותר בעולם, כמו גם על חופיה היפים של אילת, בסיס התיירות האילתית. מימוש היוזמה עלול לגרום למפגעים נוספים, כגון: זיהום אויר, קרקע, שמורות טבע  ומי תהום, באילת, אשקלון ולכל אורך הנגב והערבה.

 

על אף בקשותינו, טרם קיבלנו מידע מפורט באשר לתוכנית המקודמת ולתוכנו של מזכר ההבנות שנחתם, אך על פי פרסום קצא"א היוזמה כוללת מעבר של עשרות מכליות נפט ענקיות בשנה, שיפרקו באילת נפט, שיוזרם באמצעות צינור קצא"א הישן והמתפורר לאורך מרחבי הערבה והנגב לנמל לאשקלון, שם הנפט מתוכנן להטען על מכליות בדרכו  לאירופה. כידוע, קצא"א היא חברה בבעלות ממשלתית הפועלת תחת מעטה של חשאיות וסודיות. עמידות הצינור והתשתיות הישנות של קצא"א בנמלים ובחוות המיכלים למעמסים וללחצי השינוע שיגברו משמעותית עם הסכם זה – אינה ידועה.

 

לצערנו, תאונה או חבלה הן שאלה של זמן בלבד. בתאונה הנוראית בעברונה דלפו חמישה מיליון ליטר נפט "בלבד" – ביבשה, ונגרם נזק כבד. לא נותר אלא לתאר איזה גורל צפוי לאזור כולו באם תתרחש תקלה במיכלית בים, או בצינור היבשתי. נקודת תורפה מרכזית היא בפריקה של הנפט מהמכלית. די בדליפה של פחות מ1% מנפח מכלית נפט למפרץ כדי לפגוע קשה בשונית האלמוגים ואלפי המינים הנסמכים עליה ומתקיימים בזכותה. 

 

אלמוגי צפון ים סוף ייחודיים בזכות עמידותם לעליית טמפרטורות מי הים, הגורמת לתופעת הלבנה (Bleaching) ומוות של שוניות אלמוגים בכל העולם. בשל כך, שוניות האלמוגים של מפרץ אילת הן אוצר טבע ייחודי ונדיר שחשיבותו בעת משבר האקלים עולה. כזכור, שונית האלמוגים באילת, נהרסה בשנות ה-70 גם בשל פעילות שינוע הנפט מאיראן, (בנוסף על מקורות זיהום נוספים). שיקום של שוניות אלמוגים אורך עשרות שנים לפחות. פגיעה נוספת מאסון שפך נפט למפרץ אילת עלולה להביא למוות והרס של שונית האלמוגים, ותפגע בסיכויי הצלת האלמוגים מכליה עולמית.

 

משמעות אסון דליפת נפט היא פגיעה קשה בטבע, בתיירות ולכן גם בפרנסתם של אלפי משפחות באילת והערבה, שמשבר הקורונה הותיר אותם ממילא באובדן פרנסה חמור ומתמשך. בנוסף, אסון שפך נפט בים תיכון עשוי להשבית אחד או יותר ממתקני התפלה המספקים 75% ממי השתיה של ישראל. העלות והנזק מקידום היוזמה הנוכחית גדולים משמעותית מהתועלת שהיא עשויה להביא, שכן כלכלות העולם, בוודאי במערב, עוברות בהדרגה לכלכלה דלת פחמן. לאור זאת, לפני שמקדמים תכנית בסדר גודל שכזה, יש לבצע בחינת עלות- תועלת מקיפה, שכוללת הערכת סיכונים, בשיתוף תושבי אילת. עד אז, יש למנוע את קידום התוכנית לפני שהיא מייצרת הסתמכות מיותרת של מי מהצדדים.

 

בתשובתך לשאלה על יוזמה זו של קצא"א, בדיון בועדת הפנים והסביבה ב-30.11.20, ציינת שהמשרד הכין ניר עמדה על הסיכונים הנובעים מההסכם, ועל הדרישות לבחינה נוספת והערכות לפני החלטה על מימוש היוזמה. אנו מבקשים מכבוד השרה לפרסם את חוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה לגבי תוכנית חברת קצא"א לשמש כמסדרון תשתיות לדלקים ממדינות המפרץ לאירופה, ולקיים שיתוף ציבור באשר לתכנית ולהשלכותיה.

 

להרחבה על הסיכונים מהיוזמה הנ"ל, ראי מצורף מכתב בנושא, שנשלח מטעם 235 מדענים ללשכתך בתאריך 11.1.2021. נודה על קיום פגישה דחופה בנושא.

 

קצא"א תשלם קנס מוגדל על פגיעה באלמוגים

בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה ערעור של חברת קצא"א על פסק דינו של בית השלום בבאר שבע והטיל על החברה קנס מוגדל.

ב- 2012  שכרה חברת קצא"א את שירותיה של חברת "מרינה דרומית דיוורס" כדי להסיר מפגעים בנקודות קשירה של אוניות נפט. העבודות שנעשו ללא אישור רשות הטבע והגנים, ובמהלכן נחתכו חמש כלונסאות שנפלו למים ופגעו ביותר מאלפיים אלמוגים ששיקומם יימשך שנים רבות. בערעור טענה קצא"א שלא ידעה שעליה לבקש אישור לעבודות וכי בקשה כזו מוטלת על הקבלן.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ביקר את טענות של קצא"א לדברי השופט: "קצא"א הגוף אשר מחזיק במקום, ואשר מנהל אותו, מתפעל אותו, מקיים בו מתקנים, ומנהל בו פעילות ימית, מבקשת למעשה מבית משפט השלום ומבית משפט זה, כי יינתן אמון בטענה כי היא והפועלים מטעמה כלל לא יודעים שקיימים במקום אלמוגים". השופט גם דחה את הטענה שרשות הטבע והגנים ניהלה מדיניות עמומה בכל הקשור למניעת פגיעה באלמוגים, וקבע שיש לקצא"א אחריות על הנזק על אף שהעבודות בוצעו על ידי גורם אחר. כמו כן, השופט הוסיף שהקנסות שנקבעו נמוכים לדעתו באופן משמעותי מאלו שיש להטיל במקרה של פגיעה כה נרחבת בערכי טבע מוגנים. 

ב-