קצא"א - היסטוריה של פגיעה בסביבה

באוקטובר 2020 חתמה חברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה ובעבר חברת קו צינור אילת אשקלון) על הסכם עם חברת RED-MED במסגרתו מכליות ענק יובילו נפט מהמפרץ הפרסי לנמל אילת, שיוזרם בצינור קצא"א לאשקלון, שם יוזרם למכליות שיסיעו אותו לאירופה. שורה ארוכה של ארגוני סביבה מתנגדים לתוכנית בטענה שהיא מסכנת את אלמוגי מפרץ אילת שהם האחרונים שישרדו את משבר האקלים, את הרי אילת והנגב שבהם יעבור הצינור ואת הים התיכון שמימיו יחשפו לאסון דליפה ממכליות.

בחינת מרחב הסיכונים הנובעים מהסכם קצא"א מעלה חשש כבד כי הוא טומן בחובו נזקים בהיקפים אדירים. זהו הסכם העומד בניגוד מוחלט לאינטרס הלאומי של ישראל, וגם הניסיונות ליחס להסכם תרומה מדינית חשובה אינם עומדים במבחן המציאות.

מימוש ההסכם ללא בחינת כלל השיקולים הציבוריים, ללא תסקירי השפעה על הסביבה, ללא חוות דעת של כלל משרדי הממשלה והתייעצות עם גורמי כלכלה, בטחון, תחבורה, בריאות וסביבה הוא צעד נמהר והרה אסון.

ההסכם העומד בניגוד מוחלט לאינטרס הציבורי, בפרט בעידן של משבר אקלים כאשר המגמות מצביעות על הצמצום התלות בדלקים פוסילים והסטת השקעות בפרויקטים כאלו, שיגרור השקעות גבוהות בתשתיות נפט בניגוד לצורך הלאומי בהגנה על נכסי טבע, נוף ומורשת ותוך סיכונים אדירים לבריאות הציבור, תיירות ולכלכלה הישראלית, ובניגוד למגמה הנדרשת לצמצם את התלות בדלקים פוסילים.

הסיכונים להם יגרום ההסכם

  1. לחברת קצא"א היסטוריה ארוכה של דליפות נפט והסיכון לדליפות גובר עוד ככל תנועת המכליות ערה יותר, כקבוע בהסכם. בין אם  כתוצאה מחבלה או מתאונה (לדוגמא, דליפה בעקבות עליה של מכלית על שרטון בגלל תמרון כושל או דליפה בעקבות קרע או ניתוק בצינורות הפריקה.
  2. הרס של שונית האלמוגים במפרץ אילת: "שמורת האלמוגים נמצאת במרחק של מאות מטרים ממסלול ומזח מכליות הנפט. אין תקדים בעולם למכליות שפורקות נפט בצמידות לשמורות טבע. בנוסף, בשל הרוחות החזקות הנושבות במפרץ, כל זיהום נפט יגיע מהר לאזור החוף שבו נמצאת השונית…" (לקוח מתוך מכתב המדענים).
  3. זיהום חסר תקדים לחופי הים התיכון: דליפה, תקלה או חבלה במכלית או במסוף קצא"א באשקלון תגרום לנזק חסר תקדים לאורך חופי ישראל. דליפה כזאת מסכנת את החופים והשמורות בים התיכון ואת בעלי החיים בהם – בין היתר, הגן הלאומי באשקלון והעתיקות בים ובחוף, שמורת הטבע הימית שמדרום לקצא"א, שמורת חולות זיקים וכו'. שפך נפט מסכן את מתקני ההתפלה, ולכן הם מושבתים כשיש חשש לזיהום בקרבתם. בשל זרמי הים שפך גדול בדרום הארץ יכול להתפשט ולפגוע בכל החופים של ישראל, בתיירות החופית, בנכסי טבע ותרבות, בספורט ונופש בים ובחופים, בחקלאות ימית, להשבית תנועת ספנות, תחנות כח ועוד.
  4. נזק בלתי הפיך לשטחים הפתוחים: הקו חוצה שמורות טבע, גנים לאומיים ואזורים ייחודיים נופית ואקולוגית כגון דרכי הבשמים, מכתש רמון, עין זיק ועברונה. הקו חוצה אגני ניקוז בשטחים מוגנים וייחודים רבים כגון נחל צין, נחל נקרות ונחל פארן. כל אירוע דליפה, יש בו סכנה לפגיעה משמעותית בשטחים רגישים ומיוחדים. הניסיון של הדליפה בשמורת עברונה מלמד, שלא רק שגם אחרי עשרות שנים לאחר דליפת נפט לא ניתן לשקם את הפגיעה בערכי הטבע, אלא, שבטווח הארוך, הפגיעה עלולה לגרום לקריסת כל המערכת האקולוגית באזור הפגוע.
  5. פגיעה חמורה בתיירות של העיר אילת: אילת כעיר שכלכלתיה מתבססת על תיירות תתקשה לשרוד לצד פעילות הולכת נפט ההולכת וגוברת. פגיעה בתיירות החופית צפויה גם באזור חופי הים התיכון, מאשקלון עד תל אביב.
  6. פגיעה בערבה: הגברת השימוש בצינור הנפט של קצא"א, אשר חוצה את הערבה, אשר נפגעה כבר מדליפות קודמות מהצינור, יסכן שוב הן את ערכי הטבע בערבה והן את מעמדה כמקור לאנרגיות מתחדשות. השקעות אלו נפגעות כבר עתה, בעקבות חתימת ההסכם.
  7. ישראל לא ערוכה לאירועי שפך נפט בים: ישראל לא ערוכה לטיפול באירועי שפך במצב הקיים, ועל אחת כמה וכמה לסיכון המוגבר בעקבות אישור ההסכם.
  8. זיהום אוויר ופגיעה בבריאות: כניסת עשרות מכליות נפט נוספות בשנה למסופי קצא"א באילת ואשקלון יגבירו את זיהום האוויר, שמוגדר על-ידי ארגון הבריאות העולמי וארגוני רופאים כגורם סיבתי למוות ממחלות לב ונשימה.
  9. פיתוח פרויקטים פוסילים בעידן של משבר אקלים: מדינה המבקשת לעמוד בחזית אחת עם מדינות העולם המפותחות במאבקם במשבר האקלים, הזיהום המתגבר ואסונות טבע חייבת לאמץ מדיניות סביבתית אחידה, ולא לסייע לקידום פרויקטים חדשים של דלקים פוסילים.
  1. היבטים מדיניים: בניגוד לנטען על-ידי קצא"א, כי לביטול ההסכם יהיו השלכות על הסכמי אברהם שנחתמו בשלהי הממשלה הקודמת ועל יחסינו המדיניים עם נסיכויות המפרץ, כפי שנראה בהמשך, אין להסכם קצא"א יתרונות מדיניים, בבסיסו עומדים רק שיקולים מסחריים של השאת רווחים לצדדים להסכם.

 היבטים ביטחוניים: קו מכליות נפט של עשרות מכליות בשנה יהווה יעד נוח וקל לאלו המבקשים לפגוע בישראל ובעלות בריתה, כאשר המכלית עצמה על מטענה היא הנשק המרכזי המופעל כנגדנו. הגדלת מספר המכליות הפוקדות את נמל אילת ואשקלון תביא בהכרח להגדלה דרמטית ביכולת לפגוע ביעדים ישראלים ופגיעה בים ובחופים.

=1001384341

מי זו קצא"א?

קצא"א היא חברה ממשלתית שהוקמה ב-1968 כחברה משותפת ישראלית-איראנית במטרה לעקוף את הצורך להעביר מכליות נפט בתעלת סואץ. בשל חשאיות המהלך העניקה הממשלה לחברה, שנרשמה בקנדה, הטבות יוצאות דופן במסגרת חוק הזיכיון למשך 49 שנה. החברה הוכפפה לשר האוצר ולא לשר האנרגיה, חוק התכנון והבנייה לא חל עליה והיא קיבלה פטור מתשלום מסים ומחוק חובת מכרזים וראשיה מונו ללא מכרז –  בדרך כלל זכו במינוי אנשי צבא וממשל לשעבר.

מעדויות שהצטברו במהלך השנים התברר שהחברה היתה אחראית לאירועי דליפה רבים שבחלקם כלל לא הובאו לידיעת הציבור. לא רק זאת, החברה הצליחה במהלך השנים לחמוק מהעמדה לדין או מתשלום קנסות בעבור הנזקים שגרמה. במהלך השנים פלשה קצא"א לתחומי עיסוק נוספים. היא הקימה תחנת כוח פרטית "דורעד" והיו לה יומרות להקים נמל כימיקלים באשקלון. 

ב-2019 לאחר סיום הזיכיון עברה הפעילות לחברת "קו צינור אירופה אסיה" בע”מ.

כיום קצא"א היא חברה ממשלתית שבבעלותה שלושה קווים:

  1. קו “42 באורך 254 ק”מ שמחבר את נמל הנפט של אילת עם נמל הנפט באשקלון. הקו כולל שלוש תחנות דחף ששואבות את הנפט בתפוקה מקסימלית של 60 מיליון טון בשנה, שמצבו הפיזי אינו ידוע לציבור וקיים חשש שהוא רעוע ביותר בעיקר בשל גילו. 
  2. שני הקווים הנוספים מזינים את בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד. החברה מפעילה שני נמלי נפט באילת ובאשקלון שבהם נפח אחסון כולל של 3.7 מיליון מ"ק של נפט גולמי ומוצרי דלק. 

 ב- 19 אוקטובר 2020 חתמה קצא"א על הסכם הבנות עם חברת RED-MED בבעלות משותפת של חברה פרטית ישראלית וחברה מהאמירויות בתחום האנרגיה להעברת דלק ומוצרים נוספים ממדינות המפרץ לים התיכון באמצעות צינור קצא"א.

אירועי דליפת נפט מתרחשים בכל רחבי העולם. אירוע דליפה חמור הוא שאלה של זמן בלבד. אם נצרף לכך את חוסר המוכנות לחירום ולהתמודדות עם זיהום, הרי שאסון כזה ימיט כליה על מפרץ אילת והים התיכון. לצפייה ברשימת אסונות משמעותיים שהתרחשו בעולם ובים התיכון. 

מצבו של צינור קצא"א

חוות דעת מגלה: הצינור הישן של קצא"א המוביל נפט מאילת לאשקלון "מתפורר" (מתאכל). בבדיקות חוזרות נמצא שמעובי דופן הצינור נותר בנקודות מסויימות פחות מ-30% (מעל ל-70% איכול), ועם זאת, באישור המשרד להגנת הסביבה הצינור ממשיך לשנע נפט וקצא"א אף מתכננת להכפיל  את קצב שימוש בו בסדר גודל. למרות תוכנית הטיפול (תיקון פגמי האיכול) יש יותר מהכפלה במספר הפגמים לאורך הקו בתחומים של "איכול קל" ו"איכול בינוני", ויש כמעט הכפלה במספר הפגמים בעלי "איכול חמור" (40-59% איכול).

 

חדשות

המלצת ארגוני הסביבה למשרד להגנת הסביבה לעריכת סקר סיכונים להגדלת שינוע הנפט במפרץ אילת

"צלול", מטה החירום "עוצרים את אסון הנפט" ועמותת "מדבר וים", הגישו למשרד להגנת הסביבה מסמך עקרונות והמלצות להנחיות לסקר הסיכונים להגדלת שינוע הנפט באילת. במסמך

Read More »

מחקר חדש קובע: עלויות עתק לזיהום נפט באילת – 11 מיליארד שקלים (לא כולל נזק לאלמוגים). בים התיכון 35 -122 מיליארד שקלים

מחקר שיזם ה"מטה לעצירת אסון הנפט", בהובלת "צלול", קובע: הנזקים הכלכלים שעלולים להיגרם לים התיכון או למפרץ אילת כתוצאה מאירוע שפך נפט בינוני בכמות של

Read More »

כלי נגישות