1. לחברת קצא"א היסטוריה ארוכה של דליפות נפט והסיכון לדליפות גובר עוד ככל תנועת המכליות ערה יותר, כקבוע בהסכם. בין אם  כתוצאה מחבלה או מתאונה (לדוגמא, דליפה בעקבות עליה של מכלית על שרטון בגלל תמרון כושל או דליפה בעקבות קרע או ניתוק בצינורות הפריקה.
2. הרס של שונית האלמוגים במפרץ אילת: "שמורת האלמוגים נמצאת במרחק של מאות מטרים ממסלול ומזח מכליות הנפט. אין תקדים בעולם למכליות שפורקות נפט בצמידות לשמורות טבע. בנוסף, בשל הרוחות החזקות הנושבות במפרץ, כל זיהום נפט יגיע מהר לאזור החוף שבו נמצאת השונית…" (לקוח מתוך מכתב המדענים).
3. זיהום חסר תקדים לחופי הים התיכון: דליפה, תקלה או חבלה במכלית או במסוף קצא"א באשקלון תגרום לנזק חסר תקדים לאורך חופי ישראל. דליפה כזאת מסכנת את החופים והשמורות בים התיכון ואת בעלי החיים בהם – בין היתר, הגן הלאומי באשקלון והעתיקות בים ובחוף, שמורת הטבע הימית שמדרום לקצא"א, שמורת חולות זיקים וכו'. שפך נפט מסכן את מתקני ההתפלה, ולכן הם מושבתים כשיש חשש לזיהום בקרבתם. בשל זרמי הים שפך גדול בדרום הארץ יכול להתפשט ולפגוע בכל החופים של ישראל, בתיירות החופית, בנכסי טבע ותרבות, בספורט ונופש בים ובחופים, בחקלאות ימית, להשבית תנועת ספנות, תחנות כח ועוד.
4. נזק בלתי הפיך לשטחים הפתוחים: הקו חוצה שמורות טבע, גנים לאומיים ואזורים ייחודיים נופית ואקולוגית כגון דרכי הבשמים, מכתש רמון, עין זיק ועברונה. הקו חוצה אגני ניקוז בשטחים מוגנים וייחודים רבים כגון נחל צין, נחל נקרות ונחל פארן. כל אירוע דליפה, יש בו סכנה לפגיעה משמעותית בשטחים רגישים ומיוחדים. הניסיון של הדליפה בשמורת עברונה מלמד, שלא רק שגם אחרי עשרות שנים לאחר דליפת נפט לא ניתן לשקם את הפגיעה בערכי הטבע, אלא, שבטווח הארוך, הפגיעה עלולה לגרום לקריסת כל המערכת האקולוגית באזור הפגוע.
5. פגיעה חמורה בתיירות של העיר אילת: אילת כעיר שכלכלתיה מתבססת על תיירות תתקשה לשרוד לצד פעילות הולכת נפט ההולכת וגוברת. פגיעה בתיירות החופית צפויה גם באזור חופי הים התיכון, מאשקלון עד תל אביב.
6. פגיעה בערבה: הגברת השימוש בצינור הנפט של קצא"א, אשר חוצה את הערבה, אשר נפגעה כבר מדליפות קודמות מהצינור, יסכן שוב הן את ערכי הטבע בערבה והן את מעמדה כמקור לאנרגיות מתחדשות. השקעות אלו נפגעות כבר עתה, בעקבות חתימת ההסכם.
7. ישראל לא ערוכה לאירועי שפך נפט בים: ישראל לא ערוכה לטיפול באירועי שפך במצב הקיים, ועל אחת כמה וכמה לסיכון המוגבר בעקבות אישור ההסכם.
8. זיהום אוויר ופגיעה בבריאות: כניסת עשרות מכליות נפט נוספות בשנה למסופי קצא"א באילת ואשקלון יגבירו את זיהום האוויר, שמוגדר על-ידי ארגון הבריאות העולמי וארגוני רופאים כגורם סיבתי למוות ממחלות לב ונשימה.
9. פיתוח פרויקטים פוסילים בעידן של משבר אקלים: מדינה המבקשת לעמוד בחזית אחת עם מדינות העולם המפותחות במאבקם במשבר האקלים, הזיהום המתגבר ואסונות טבע חייבת לאמץ מדיניות סביבתית אחידה, ולא לסייע לקידום פרויקטים חדשים של דלקים פוסילים.

10. היבטים מדיניים: בניגוד לנטען על-ידי קצא"א, כי לביטול ההסכם יהיו השלכות על הסכמי אברהם שנחתמו בשלהי הממשלה הקודמת ועל יחסינו המדיניים עם נסיכויות המפרץ, כפי שנראה בהמשך, אין להסכם קצא"א יתרונות מדיניים, בבסיסו עומדים רק שיקולים מסחריים של השאת רווחים לצדדים להסכם.

 היבטים ביטחוניים: קו מכליות נפט של עשרות מכליות בשנה יהווה יעד נוח וקל לאלו המבקשים לפגוע בישראל ובעלות בריתה, כאשר המכלית עצמה על מטענה היא הנשק המרכזי המופעל כנגדנו. הגדלת מספר המכליות הפוקדות את נמל אילת ואשקלון תביא בהכרח להגדלה דרמטית ביכולת לפגוע ביעדים ישראלים ופגיעה בים ובחופים.

=1001384341