עוצרים את הפיכת אילת ואשקלון לערי נפט וגז

קצא"א - היסטוריה של פגיעה בסביבה

באוקטובר 2020 חתמה חברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה ובעבר חברת קו צינור אילת אשקלון) על הסכם עם חברת RED-MED במסגרתו מכליות ענק יובילו נפט מהמפרץ הפרסי לנמל אילת, שיוזרם בצינור קצא"א לאשקלון, שם יוזרם למכליות שיסיעו אותו לאירופה. שורה ארוכה של ארגוני סביבה מתנגדים לתוכנית בטענה שהיא מסכנת את אלמוגי מפרץ אילת שהם האחרונים שישרדו את משבר האקלים, את הרי אילת והנגב שבהם יעבור הצינור ואת הים התיכון שמימיו יחשפו לאסון דליפה ממכליות

מי זו קצא"א?

קצא"א היא חברה ממשלתית שהוקמה ב-1968 כחברה משותפת ישראלית-איראנית במטרה לעקוף את הצורך להעביר מכליות נפט בתעלת סואץ. בשל חשאיות המהלך העניקה הממשלה לחברה שנרשמה בקנדה, הטבות יוצאות דופן במסגרת חוק הזיכיון למשך 49 שנה. כך למשל, החברה הוכפפה לשר האוצר ולא לשר האנרגיה, חוק התכנון והבנייה לא חל עליה והיא קיבלה פטור משתלום מסים ומחוק חובת המכרזים וראשיה מונו ללא מכרז, כאשר בדרך כלל זכו במינוי אנשי צבא וממשל לשעבר.

מעדויות שהצטברו במהלך השנים התברר שהחברה היתה אחראית לאירועי דליפה רבים, שבחלקם כלל לא הובאו לידיעת הציבור. לא רק זאת, החברה הצליחה במהלך השנים לחמוק מהעמדה לדין או מתשלום קנסות בעבור הנזקים שגרמה. 

במהלך השנים פלשה קצא"א לתחומי עיסוק נוספים. היא הקימה תחנת כוח פרטית "דורעד" והיו לה יומרות להקים נמל כימיקלים באשקלון. 

 ב-2019 לאחר סיום הזיכיון , הפעילות עברה  לחברת קו צינור אירופה אסיה בע”מ. כיום קצא"א היא חברה ממשלתית שבבעלותה שלושה קווים: קו “42 באורך 254 ק”מ, שמחבר את נמל הנפט של אילת עם נמל הנפט באשקלון. הקו כולל שלוש תחנות דחף ששואבות את הנפט בתפוקה מקסימלית של 60 מיליון טון בשנה, שמצבו הפיזי אינו ידו לציבור וקיים חשש שהוא רעוע ביותר בעיקר בשל גילו.  ושני הקווים הנוספים מזינים את בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד. החברה מפעילה שני נמלי נפט באילת ובאשקלון שבהם נפח אחסון כולל של 3.7 מיליון מ"ק של נפט גולמי ומוצרי דלק. 

 ב- 19 אוקטובר 2020 חתמה קצא"א על הסכם הבנות עם חברת RED-MED  בבעלות משותפת של חברה פרטית ישראלית וחברה מאמירויות בתחום האנרגיה להעברת דלק ומוצרים נוספים ממדינות המפרץ לים התיכון באמצעות צינור קצא"א.

אירועי דליפת נפט מתרחשים בכל רחבי העולם מכאן שאירוע דליפה חמור גם אצלנו – חמור מאסון הזפת שכבר חווינו, הוא שאלה של זמן בלבד. אם נצרף לכך את חוסר המוכנות לחירום ולהתמודדות עם זיהום, הרי שאסון כזה ימיט כליה על מפרץ אילת והים התיכון. לצפייה ברשימת אסונות משמעותיים שהתרחשו בעולם ובים התיכון. 

מצבו של צינור קצא"א

התייחסות למצבו המכני של צינור הנפט אילת – אשקלון "42  בהתאם לתקן האמריקאי הקובע[1]

תקציר

הצינור הישן של קצא"א להובלת נפט מאילת לאשקלון "מתפורר" (מתאכל). בבדיקות חוזרות נמצא שמעובי דופן הצינור נותר בנקודות מסויימות פחות מ-30% (מעל ל-70% איכול), ועם זאת, באישור המשרד להגנת הסביבה ממשיכים לשנע נפט בצינור, וקצא"א אף מתכננים להכפיל בסדר גודל את קצב שימוש בו. למרות תוכנית הטיפול (תיקון פגמי האיכול) יש יותר מהכפלה במספר הפגמים לאורך הקו בתחומים של "איכול קל" ו"איכול בינוני", ויש כמעט הכפלה במספר הפגמים בעלי "איכול חמור" (40-59% איכול).

מבוא

  • צינור ה- "42 בין אילת לאשקלון הוקם בשנת  1962 בתוואי של 254 ק"מ לערך.
  • הצינור תוכננן במקור לספיקה של 60 מיליון טון בשנה, אך מעולם הוא לא עבד בספיקה שנתית כזו (וגם לא קרוב לה).
  • במסגרת הסכם שינוע נפט ממדינות המפרץ לאירופה, קצא"א מתעתדת להעביר בצינור ספיקה כפולה מהספיקה עברה בו בעבר (בשנות ה-70), ע"פ פרסומיה של קצא"א יכולת השינוע להסכם זה הן של 30 מיליון טון בשנה.
  • אנו מודעים לחשיבותם הכלכלית והפוליטית של הצינור ותפעולו, אך גם לחשיבותם (הבלתי הפיכה) של הטבע, הסביבה, איכות החיים ובריאותו של האדם, והזכות האלמנטרית לבטיחות ובטחון בניצול משאבים והזדמנויות כלכליות במדינת ישראל.

הנתונים שעמדו/לא עמדו לפנינו

  • עמדו לפנינו מסמכים אחדים של המשרד להגנת הסביבה המשקפים נתוני שלוש בדיקות אחרונות (אחת לחמש שנים) של הצנור "42 ונוספים, בדיקות באמצעות "גולם חכם" (דוגמת מולוך, Pig חכם של חברת Rosen), והמסקנות של המהגנ"ס (המשרד להגנת הסביבה) ממספר נתונים שלוקטו כנראה מדוחות הבדיקה עצמן, אך אין אנו בטוחים שהדוחות עצמם עמדו בפני המהגנ"ס.
  • לא ראינו אף דו"ח מקורי לגופו. לא הוצגו לנו כל נתוני רקע על צנרת דומה בעולם כדי להעריך השוואתית את מצב הצינור או תחזוקתו.
  • באותו האופן אין לנו שום מידע על תנאי העבודה בהם עומד הצינור דוגמת לחצים (תכנון, עבודה ומקסימאלי, גבהים ונקודות קיצון), עובי דופן מקורי ומפרט התכנון (חומר מבנה, תקינת התכנון, מבחן לחץ, תקינות תכנון ומפרטי סימוכין וכיו"ב).
  • כך גם אין לנו שום מידע על קטעי הצינור הגלוי או החשוף כדי להעריך את כובד משקלם של הפטרולים המהווים חלק מהתקנות שקצא"א מחוייבת להם, המאוזכרים ומפורטים גם בתקן ASME B31.4 .
  • למיטב ידיעתנו הצינור מצופה להגנת היקפו מקורוזיה חיצונית ולחציצה מהסביבה, וגם הותקנה לאורכו מערכת הגנה קתודית אקטיבית להגנה מפגיעות בדופן הצינור. מערכת זו צריכה לעבור בדיקה שנתית ע"פ התקנות, עם זאת לא ראינו דו"ח המפרט את ממצאי הבדיקות.
  • נטען במסמכים העומדים בפנינו כמו גם בהתכתבויות במייל עם נציג המהגנ"ס, שתקן ASME B31.4 מאפשר עבודה כרגיל בצנרת שכזאת המשנעת נפט גם כאשר דופן הצינור פחת ב80% מעוביו המקורי, דהיינו, נותרו בפועל 20% מעובי הדופן המקור.
  • כ"כ עמדו לפנינו תקנות מניעת זיהום מי תהום מקוי דלק ראשיים .

התקן והתקינה הקובעים

  • כפי שאוזכר במסמכי המהגנ"ס ובהתכתבות בינינו לבינכם בשלב הזה, התקינה הקובעת את התקינות המכנית העכשווית של הצנרת נקבעת בהתאם להגדרות שבתקן ASME B31.4, להלן התקן הקובע. או בתקנים שהתקן הקובע מפנה אליהם. יוצא מכך שהתקינה הקובעת אף היא אמריקאית ורלווניטית לנושא, דוגמתASME, API וכד'. זאת כי התקן אמריקאי מפנה ברובם של מקרים, אם לא בכללם, לתקנים אמריקאים ולא לתקינה זרה.
  • אנו מתבססים על מהדורות 2006 וגם 2016. של התקן הקובע. לא עמדו לרשותנו מהדורות מאוחרות יותר של התקן הקובע.

עובי דופן הצנרת:

  • עובי דופן הצינור הוא זה המחושב בנוסחאות התקן הקובע ובהם גם המקדמים והערכים שיש להציב בנוסחה המתאימה בתקן הקובע.
  • עובי הדופן מחושב למאמצים הרדיאליים המותרים (Hoop stresses) הגורמים לחתך הדופן לאורך הצנרת כתוצאה מהלחץ הפנימי, בד"כ המקסימלי .
  • חישוב עובי הדופן כאמור כולל גם עובי מוגדר במפרט התכנון כהרשאה לאובדן קורוזיה (Corrosion allowance), כמו גם את ההפחתה בעובי הדופן מחמת טולרנס היצור בלוחות הפלדה מהם מעורגל הצינור (Mill tolerance). ערך זה עומד על 12.5% (עשוי להקטין את עובי לוח הפלדה בשיעור זה במהלך היצור).
  • הנוסחה לחישוב עובי הדופן הינה נומרית ולאחר הצבת הנתונים וערכי הקבועים שבתקן הקובע התוצאה נומרית ואינה ניתנת לפרשנות.
  • הנוסחה שבתקן הקובע מתבססת על כללים פיזיקאליים של שיוויון כוחות הגורמים למאמצים במעטפת הצינור בהתאם לעובי הדופן.
  • לא יתכן שאותו תקן קובע המגדיר את הנוסחה כאמור יבטל כלאחר יד 80% מהעובי המחושב שהוגדר קודם לכן באותו התקן ממש.

התייחסות למסמכים שעמדו בפנינו – טיעונים והשגות

התייחסות לנתונים ומסקנות מריצת הגולם החכם:

  • בדיקה פנימית של הצנרת באמצעות גולם חכם (מולוך למשל) אינה מהווה אסמכתא לאיכות הצינור, עמידותו או בטיחותו. ההמלצות של ספק הגולם החכם או מסקנות מדו"ח ריצת הבדיקה אינם תחליף לדרישות התקן הקובע.
  • במבט כולל, הנתונים שהושגו באמצעות הגולם החכם מציגים נגע כרוני של קורוזיה פנימית בדרגות חומרה שונות לכל אורך הקו בשנים 2007-8, 2014, ו- 2018-9. הבדיקה האחרונה משנת 2019 נמצאו 28 אלף פגמי איכול לאורך הצינור (בהם האיכול הינו מעל 10% מעובי הצינור).
  • טבעם של פגמים קטנים להתרחב לפגמים גדולים, בפרט אם אינם מטופלים. לכן הפרוגנוזה של העמידות המכנית של הצינור לפגמי הקורוזיה אינה מבשרת טובות.
  • במאבק בין הפגמים לבין פעולות האחזקה למניעתם, נראה לנו שהבעיה כרונית ולא מקומית, כי גם בבדיקות בשנים 2014, נמצא אותו סדר גודל של פגמים , 27-28 אלף פגמים.
  • בדו"ח רשום כי "ההפרשים בכמות הפגמים בקבוצות סיווג עבור שלוש הבדיקות אינם עולים על 10%, כלומר אין שינויים דרסטיים במצב הצינורות..".
    • התיחסותנו: ברור מהנתונים שכיוון שבשנים 2013-2014 הבדיקה נערכה ע"י חברה אחרת התקבלו תוצאות שונות, יש קווים עם הבדלים גדולים מאוד במספר הפגמים לעומת 2007 ו-2019, בעיקר מתחת ל-60%. לדעתנו זה מעיד על רמת אמינות הבדיקה, בספרות המקצועית מוזכר אחוז שגיאה לא מבוטל בכלל.
    • גם אם מתייחסים רק ל-2007 ו-2019, בהם הבדיקה נעשתה ע"י אותה חברה, בכמה מקטעי צינור יש גידול משמעותי, הרבה יותר מ10%, במספר הממצאים של איכול צינור, כך שלא ברור מאיפה המסקנה האופטימית.
    • ספציפית בקו אילת-אשקלון יש גידול משמעותי מאוד (עד יותר מכפול) בכל אחת מקבוצות הסיווג מתחת ל-60% איכול עובי צינור. 

טבלה  המשווה את מספר פגמי איכול בקו צינור אילת-אשקלון (254 ק"מ 42") בין שנים 2007 ל2018- ע"פ תחום גודל האיכול כפי שהוגדרו במסמך הסיכום של דוחות ההבדיקה הנדרשת בתקנות למדידת קורזיה פנימית בקווי דלק ראשיים (סיכום שנמסרה ליידנו בינואר – 2021).

רמת איכול דופן הצינור

2007-8 מספר פגמי איכול

2018-19 מספר

פגמי איכול

2019 vs. 2007  שינוי

במספר הפגמים באחוזים

60-79%   – "איכול חמור מאוד"

11

4

-64% (הפחתה)

40-59%   – "איכול חמור"

34

64

88%  (כמעט הכפלה)

20-39%  – איכול בינוני"

597

1,531

156%  (יותר מכפול

10 – 19%   – איכול קל"

11,713

26,456

126%   (יותר מכפול)

  • למרות תוכנית הטיפול (תיקון פגמי האיכול) יש יותר מהכפלה במספר הפגמים לאורך הקו בתחומים של "איכול קל" ו"איכול בינוני", ויש כמעט הכפלה (עליה מ34 ל-64 ) במספר הפגמים בעלי "איכול חמור" (40-59% איכול).
  •  בבדיקה משנת 2019 נמצאו 1,597 פגמים (3,155 בשנת 2014 ) בתחום איכול הדופן 20-80%. אלה מספרים שקשה לקבלם כמדד לאופטימיות ותפעול תקין ובטוח של הקו, ובפרט שעל הפרק מונחת הצעה להכפלת הספיקה.
  • האם עשרות אלפי פגמי קורוזיה נהוגים בצנרות דומות? האם מקובל לתפעל צנרת מזדקנת (59 שנות עבודה) שעה שהקורוזיה איכלה מעל 70% מעובי הדופן שתוכנן בשעתו לתפעול תקין?
  • אנו רואים בחומרה את המסקנה העולה מהמסמך, שניתן להמשיך לעבוד בשגרת עבודה וטיפולי אחזקה כתמול-שלשום כל עוד לא הגיע איכול הדופן ל- 80% מעוביו המקורי. לעמדתנו יש לדרוש הפסקת הפעילות בקו לצורך לטיפול כללי ומשמעותי, למניעת התדרדרות בפגמי הקורוזיה, ואסון שפך. 
  • אנו לא מבינים כיצד יתכן שהמפקחים על בטיחות הגנת הסביבה ומי התהום מתירים לעבוד בעובי דופן של 20% מזה שהתקן קבע בנוסחאות; וזאת בניגוד להנחיות לסעיף הרלוונטי בתקן הקובע.
  • המהגנ"ס מסתמך על מונח (Estimated Repair Factor)  ERF  המוגדר בדו"ח חברת Rosen. אין בהגדרה זאת כדי לגבור על דרישות התקן הקובע, או להסיק ע"ס ערכים של  ERF מה מותר ומה אסור, מה לטיפול ומה להזנחה.
  • באותו האופן בדיוק לא יתכן שתקנות מקומיות בענייני מים או זיהום קרקעות או כל נושא אחר יגברו על תקינת תכנון הנדסית או יבטלו חלקים ממנה. הרציונל לכך שתקינת תכנון מתבססת על חוקי הפיזיקה והטבע והניסיון המיטבי המצטבר והמתעדכן במכלול התקינה, מפורט ומבוסס. תקנות מקומיות טובות מתבססות על התקן ההנדסי, ולכן התקן מחייב לא פחות אם לא יותר מהתקנות. לא יתכן שסימון V בטבלה לאישור קיום פטרולים, שלא ברור טיבם, או סימון דומה לביצוע בדיקה בגולם חכם מבלי לרדת לחקרם של התוצאות, יגברו על מערכת תקינה מקיפה אמריקאית.

 התייחסות לדרישות התקן הקובע בעניין הפחתת עובי הדופן מקורוזיה:

  • הפרוצדורה בה מוצגות דרישות התקן הקובע מפורטת כדלהלן בפסקאות 451.6.2.

א. התקן מגדיר קורוזיה חיצונית, לאמור, כזאת שניתנת לגישה והערכה ויזואלית בלתי אמצעית.

  1. עבור קורוזיה חיצונית, איכול דופן הצינור מעל 80%  – יש לתקן.
  2. 2. עבור קורוזיה חיצונית, איכול עובי הדופן בתחום 20-80% יש לבצע חישוב של הלחץ הבטוח (Safe pressure)  בהתאם למשוואות המתאימות ב- ASME B31G לכל פגם ופגם. לחץ העבודה המקסימלי בקו יהיה נמוך מאותו Safe pressure כפי שחושב ב- ASME B31G כאמור. 
  3. עבור קורוזיה חיצונית, איכול עובי הדופן עד 20% אינם מחייבים תיקון.

ב. לאחר ההגדרות והדרישות הללו, מוסיף התקן הערה משמעותית לקורוזיה פנימית: הדרישות אמנם זהות לאלה של הקורוזיה החיצונית, אלא שבקורוזיה פנימית יש להביא בחשבון את אי הוודאות הקיימת מאובדן יכולת הגישה לפגם ומכך גם לשקלול מצבו וחומרתו של הפגם. ולכן, אין לנהוג בקלות דעת בקביעת חומרת הפגמים הפנימיים ואופן הטיפול בהם.

דרישות נוספות של התקן הקובע  בעניין הקורוזיה:

  • התקן דורש להקים תכנית של Corrosion control עם רשומות ותעוד של כל פגמי הקורוזיה. מדובר ב Data Base  כפי שאנו מבינים, עבור כל פגם ופגם, עם תיעוד והיסטוריה ומעקב מסודרים. לא טבלאות ופרשנויות, אלא מעקב ונתונים לעצמם.
  • סקר סיכונים או תכנית אחזקה אינם תחליף לתכנית ה- Corrosion control.
  • התקן דורש לשלוח לאנליזה מדגמי קורוזיה מפנים הצינור כדי לעמוד על מרכיבי הקורוזיה והגורמים לה.
  • התקן דורש לשלוח לאנליזה ניקוזים או בוצה שהגולם החכם מפנה או מנקז, גם כאן כדי לעמוד על גורמי הקורוזיה בצינור.
  • אנו מבקשים להתעדכן שדרישות אלו אכן מתקיימות בנוהל עבודה סדיר. ונבדקות ע"י גורם מקצועי בלתי תלוי בקצא"א.

התייחסות בזעיר אנפין לתקינה משלימה

  • תקינה משלימה דוגמת API 570, 579 עוסקת במתודולוגיה להערכת משך הזמן הנותר לתפעול הציוד במצבים מסויימים, ובמקרה שלנו, לצנרת במצבה עכשווי (API 579).
  • לא מצאנו בתקינה המשלימה כאמור שום אסמכתא לאישור אפריורי להמשך עבודה כרגיל בשגרה ביתרת עובי דופן בשיעור 20% מהמקורי.
  • תקן API 579 מגדיר 2 מושגי יסוד להעכרת מצבו התפעולי של פריט ציוד או צנרת הנפעלים בלחץ.
  • (Remaining strength factor) – RSF בעברית מקדם החוסן השיורי האמור לנוע בטווח 0.9 – 0.7 מזה המקורי.
  • (Fitness for service) – FFS בעברית התאמה להמשך השימוש.
  • תקן API 579 מגדיר 3 רמות הערכת תקופת המשך עבודת ציוד לחץ:
    1. רמת שדה (Field)
    2. רמת משרד (Office)
    3. רמת מומחה (Expert)

אנו סבורים שיעוץ ברמה הלאומית לממשלת ישראל באמצעות המהגנ"ס מן הראוי שיהיה באמצעות מי שעבר את מבחני ההסמכה של  API ומומחה בעל שם עולמי בתחומו.

התייחסותנו להכפלת הספיקה המתוכננת:

  • ברור לנו שהכפלת הספיקה תגרור עליית לחץ שאין אנו יודעים את טיבה, וכל התופעות והמפגעים בתוך חלל הצינור יוחמרו, איננו יודעים להעריך בכמה, אך ללא ספק רמת הסיכון לכשל דליפה רק עולה.
  • אין אנו מקבלים את הטיעון שההזרמה בהכפלת הספיקה תתנהל ללא שינוי בלחצים ורק תקח יותר זמן. יותר זמן משמעו בספיקה מופחתת. הדבר אפשרי אך ורק עם במשטר הזרימה הנוכחי הקו מושבת חצי שנה ומעלה.  העלאת עומס העבודה על הקו בשל ההסכם תגרור הפעלת לחצים להגדלת הספיקה. 

לסיכום

  • אנו דוחים את הגישה לפיה התקן מאפשר לעבוד כרגיל וללא שינוי מהותי במצב של איכול דופן הצינור בשיעור של  עד 80%, כאשר דופן הצינור עומד במאמצי הלחץ הפנימי כאשר מעובי הדופן המקורי נותרו 20% בלבד.
  • ע"פ התקן הקובע יש לחשב את ה- Safe pressure לפי הנוסחאות שבתקן ASME B31G לכל אירוע של איכול הדופן בתחום  20-80% , משמע לכל פגם ופגם בתחום הזה. אין לנו סימוכין שתהליך זה קוים והתחשיבים אכן בוצעו. 
  • לענ"ד הפעלת הצינור במצבו הנוכחי מסוכנת לסביבה ולטבע וגם נוגדת את שיקול הדעת ההנדסי הנכון בתנאי הטבע וסביבת הצינור. קל וחומר כאשר תוכפל/תוגדל הספיקה.
  • כך גם באשר לתכנית בדיקת הקו כל 5 שנים בגולם חכם, שאין בה אסמכתא לתקינות מכנית או תפעולית. דוחות לא מונעים קורוזיה, כך גם תכניות עבודה מפורטות. רק קיום דרישות התקן הקובע מהוות אסמכתא שניתן להסתפק בה.
  • אנו מבקשים שקיפות ובנתונים ושיתוף במעשים. הסתרת נתונים ותוכניות, אך גורמת לחצאי אמיתות ומחשבות מיותרות על קונספירציות. אנו מבקשים גישה לנתונים ומענה ענייני לשאלות ענייניות.
  • יש לשקול מהפך באופן תפעול הצינור, ואפילו הנחת צינור חדש במקביל לצינור הקיים כדי להחליף ביניהם טרם תתרחש תקלה שאיש אינו מבקש. אנו סבורים שהשקעה בשיפור ומניעת סיכונים תמנע צרות, עלויות וחקירות ותרחישים שראוי להימנע מהם.
  • לענ"ד ראוי וחשוב לערב בהערכת מצבו ועתידו של הצינור מומחה בעל שם בתחום, או חברה מנוסה בתחום שינוע נפט וצנרת נפט, ולא להסתמך על פיקוח נושא כבד כלכך בצוות מינימלי של המהגנ"ס שאינו יכול להקיף נושא הדורש אקספרטיזות מקצועיות בתחומים רבים ולשלב בין כל אלה.
  • הצינור הזה חשוב מידי ואין להסתפק בסטטיסטיקות או בהצהרות על סקר סיכונים ותכניות אחזקה. יש להכניס לבדיקתו הבלתי תלויה גורמים הנדסיים מקצועיים ומנוסים בתחום. כאן אמורה לפעול הנדסה חכמה ומנוסה, ולא רק דוח סיכום המהול באופטימיזם שאינו מתיישב עם הנתונים.

אינג' מאיר פרומקין[2]

ד"ר יובל ארבל, 

[1]  ASME B31.4,

[2]  הרקע המקצועי של כותבי חוות הדעת: מהנדס מכונות, בוגר הטכניון 1969-1973.עבד בנושאי תכנון ופרויקטים תעשייתים. משנת 1983 עבד באגף הפיתוח בבז"ן. משנת 1986 הקים את מערכת התיב"ם של בתי-זיקוק בה תוכננו כל הפרויקטים, גדולים כקטנים, של בתי הזיקוק.

ד"ר יובל ארבל, התמחה בהידרולגיה של מי התהום וניהל  תוכנית "שומרים על מי התהום" עבור האיחוד הארופאי ראה פירוט בקורות חיים מצרופים. 

אירועי דליפה ידועים בצינור קצא"א

10 באוקטובר 1975 

עברונה

בעקבות עבודות ריתוך, כ- 14 ק"מ מצפון לאילת, כ- 10,000 מ"ק נפט גולמי פרצו מהצינור וזרמו דרך כביש 90 ולאורך ערוצי נחל עברונה. 

אוקטובר 2007 

טירת הכרמל

דליפה של עשרות מ"ק נפט בסמוך לטירת הכרמל בעקבות פגם בצינור. הוכחה שכשל יכול לקרות גם ללא פגיעה.

יוני וספטמבר 2011

נחל צין

 שתי פגיעות של כלים הנדסיים בצינור בנחל צין ודליפה של דלק סילוני.  הוגשו כתבי אישום נגד בעלי תפקידים בחברה והושתו קנסות כספיים.

נובמבר 2013

דרום הנגב

דליפה בצינור הנפט באזור חניון הרועה ליד קיבוץ שדה בוקר בדרום הנגב. הנפט גרם לזיהום השטחים הפתוחים.

אוקטובר 2014

בית יהושע

דליפה מצינור קצא"א בשדות מושב בית יהושע בסמוך לנתניה. הנפט חלחל בשדות המושב וגרם לנזק סביבתי.

3 בדצמבר 2014

עברונה

החמורה מכולן: דליפת של כ-5,000 מ"ק נפט בצומת באר אורה, לאורך כביש 90 לשמורת עברונה. 

אוגוסט 2021

מועצה אזורית חוף אשקלון

דליפה מצינור בתחום המועצה זיהמה מאות טונות של קרקע על פני כ-300 דונם. 800 טונות אדמה מזוהמת פונו מהאתר

אסון עברונה - אחד החמורים שאירעו בארץ

המשרד להגנת הסביבה הגדיר את האירוע בבאר אורה כאחד מאסונות הטבע הקשים ביותר שארעו בארץ. בעקבות האירוע הוגשו תביעות יצוגיות נגד קצא"א שהסתיימו בהסכם פשרה לפיו תשלם קצא"א 100 מיליון שקל לשיקום הנזקים, לפיצוי הציבור ועוד. עוד התחייבה קצא"א להשלים ביצוע תוכנית למניעת דליפות בפט בקו ולהעמיד סכום של כ-10 מיליון שקל לביצוע עבודות ניטור ומניעה בצינורות נוספים של החברה (בקווים של 16 ועד 18 צול).

במסגרת עבודות בצומת באר אורה, בסמוך לאילת, נפרץ צינור הנפט של החברה, וחמישה מיליון מ"ק נפט, בשווי כולל של 8-10 מיליון שקל, הציפו את הכביש לאילת, את שמורת עין עברונה והגיעו עד לממלכת ירדן. הנפט פגע קשות בשמורה, גרם לנזק אדיר לעצי השיטים והדקלים הנדירים שבמקום ולחי והצומח. חלק מתושבי האזור, ובהם תושבים מירדן, אושפזו בבתי חולים לאחר שחשו ברע. במסגרת פעולות השיקום פונו מהשמורה כ-55 אלף טון קרקע.

במשך שעות עמלו אנשי רשות שמורות הטבע כדי לשאוב את הנפט ולפנות חלק מהקרקע. עיקר המאמץ התמקד במציאת פתרונות לפירוק הנפט שנותר במקום באמצעות חיידקים. על-פי הערכה, יעברו עשרות שנים עד לתיקון הנזק.

מכתב ארגונים לשרה גילה גמליאל

באוקטובר האחרון פרסמה חברת קצא"א (קו צינור אסיה אירופה) כי חתמה על מזכר הבנות עם חברת MED-RED Land Bridge Ltd לשינוע נפט ממדינות המפרץ ושווקים אסייתיים – לשווקים במערב, והכל, דרך נמלי אילת ואשקלון. 

יוזמה זו מאיימת על קיומה של שונית האלמוגים הייחודית במפרץ אילת, שונית מהחשובות ביותר בעולם, כמו גם על חופיה היפים של אילת, בסיס התיירות האילתית. מימוש היוזמה עלול לגרום למפגעים נוספים, כגון: זיהום אויר, קרקע, שמורות טבע  ומי תהום, באילת, אשקלון ולכל אורך הנגב והערבה.

 

על אף בקשותינו, טרם קיבלנו מידע מפורט באשר לתוכנית המקודמת ולתוכנו של מזכר ההבנות שנחתם, אך על פי פרסום קצא"א היוזמה כוללת מעבר של עשרות מכליות נפט ענקיות בשנה, שיפרקו באילת נפט, שיוזרם באמצעות צינור קצא"א הישן והמתפורר לאורך מרחבי הערבה והנגב לנמל לאשקלון, שם הנפט מתוכנן להטען על מכליות בדרכו  לאירופה. כידוע, קצא"א היא חברה בבעלות ממשלתית הפועלת תחת מעטה של חשאיות וסודיות. עמידות הצינור והתשתיות הישנות של קצא"א בנמלים ובחוות המיכלים למעמסים וללחצי השינוע שיגברו משמעותית עם הסכם זה – אינה ידועה.

 

לצערנו, תאונה או חבלה הן שאלה של זמן בלבד. בתאונה הנוראית בעברונה דלפו חמישה מיליון ליטר נפט "בלבד" – ביבשה, ונגרם נזק כבד. לא נותר אלא לתאר איזה גורל צפוי לאזור כולו באם תתרחש תקלה במיכלית בים, או בצינור היבשתי. נקודת תורפה מרכזית היא בפריקה של הנפט מהמכלית. די בדליפה של פחות מ1% מנפח מכלית נפט למפרץ כדי לפגוע קשה בשונית האלמוגים ואלפי המינים הנסמכים עליה ומתקיימים בזכותה. 

 

אלמוגי צפון ים סוף ייחודיים בזכות עמידותם לעליית טמפרטורות מי הים, הגורמת לתופעת הלבנה (Bleaching) ומוות של שוניות אלמוגים בכל העולם. בשל כך, שוניות האלמוגים של מפרץ אילת הן אוצר טבע ייחודי ונדיר שחשיבותו בעת משבר האקלים עולה. כזכור, שונית האלמוגים באילת, נהרסה בשנות ה-70 גם בשל פעילות שינוע הנפט מאיראן, (בנוסף על מקורות זיהום נוספים). שיקום של שוניות אלמוגים אורך עשרות שנים לפחות. פגיעה נוספת מאסון שפך נפט למפרץ אילת עלולה להביא למוות והרס של שונית האלמוגים, ותפגע בסיכויי הצלת האלמוגים מכליה עולמית.

 

משמעות אסון דליפת נפט היא פגיעה קשה בטבע, בתיירות ולכן גם בפרנסתם של אלפי משפחות באילת והערבה, שמשבר הקורונה הותיר אותם ממילא באובדן פרנסה חמור ומתמשך. בנוסף, אסון שפך נפט בים תיכון עשוי להשבית אחד או יותר ממתקני התפלה המספקים 75% ממי השתיה של ישראל. העלות והנזק מקידום היוזמה הנוכחית גדולים משמעותית מהתועלת שהיא עשויה להביא, שכן כלכלות העולם, בוודאי במערב, עוברות בהדרגה לכלכלה דלת פחמן. לאור זאת, לפני שמקדמים תכנית בסדר גודל שכזה, יש לבצע בחינת עלות- תועלת מקיפה, שכוללת הערכת סיכונים, בשיתוף תושבי אילת. עד אז, יש למנוע את קידום התוכנית לפני שהיא מייצרת הסתמכות מיותרת של מי מהצדדים.

 

בתשובתך לשאלה על יוזמה זו של קצא"א, בדיון בועדת הפנים והסביבה ב-30.11.20, ציינת שהמשרד הכין ניר עמדה על הסיכונים הנובעים מההסכם, ועל הדרישות לבחינה נוספת והערכות לפני החלטה על מימוש היוזמה. אנו מבקשים מכבוד השרה לפרסם את חוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה לגבי תוכנית חברת קצא"א לשמש כמסדרון תשתיות לדלקים ממדינות המפרץ לאירופה, ולקיים שיתוף ציבור באשר לתכנית ולהשלכותיה.

 

להרחבה על הסיכונים מהיוזמה הנ"ל, ראי מצורף מכתב בנושא, שנשלח מטעם 235 מדענים ללשכתך בתאריך 11.1.2021. נודה על קיום פגישה דחופה בנושא.

 

קצא"א תשלם קנס מוגדל על פגיעה באלמוגים

בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה ערעור של חברת קצא"א על פסק דינו של בית השלום בבאר שבע והטיל על החברה קנס מוגדל.

ב- 2012  שכרה חברת קצא"א את שירותיה של חברת "מרינה דרומית דיוורס" כדי להסיר מפגעים בנקודות קשירה של אוניות נפט. העבודות שנעשו ללא אישור רשות הטבע והגנים, ובמהלכן נחתכו חמש כלונסאות שנפלו למים ופגעו ביותר מאלפיים אלמוגים ששיקומם יימשך שנים רבות. בערעור טענה קצא"א שלא ידעה שעליה לבקש אישור לעבודות וכי בקשה כזו מוטלת על הקבלן.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ביקר את טענות של קצא"א לדברי השופט: "קצא"א הגוף אשר מחזיק במקום, ואשר מנהל אותו, מתפעל אותו, מקיים בו מתקנים, ומנהל בו פעילות ימית, מבקשת למעשה מבית משפט השלום ומבית משפט זה, כי יינתן אמון בטענה כי היא והפועלים מטעמה כלל לא יודעים שקיימים במקום אלמוגים". השופט גם דחה את הטענה שרשות הטבע והגנים ניהלה מדיניות עמומה בכל הקשור למניעת פגיעה באלמוגים, וקבע שיש לקצא"א אחריות על הנזק על אף שהעבודות בוצעו על ידי גורם אחר. כמו כן, השופט הוסיף שהקנסות שנקבעו נמוכים לדעתו באופן משמעותי מאלו שיש להטיל במקרה של פגיעה כה נרחבת בערכי טבע מוגנים.