תולדות המאבק

אוקטובר 2020

חברת "קו צינור אירופה אסיה" (קצא"א), שהיא חברה פרטית בבעלות ממשלתית, באחריות משרד האוצר, הודיעה על חתימת הסכם בינה לבין חברת RED MED L.B (בבעלות תאגיד נפט מאבו דאבי, חברה מגיברלטר וחברה ישראלית בבעלות יונה פוגל ומלאכי אלפר), להעברת נפט ממדינות המפרץ לנמל אשקלון ולאירופה באמצעות נמל אילת וצינור קצא"א. הפרויקט מסכן את מפרץ אילת ושונית האלמוגים שבו את הרי אילת והרי הנגב, העיר אשקלון והים התיכון כולו. ההסכם נחתם ללא ידיעת המשרד להגנת הסביבה, משרד הביטחון ומשרד האנרגיה וללא שנערך דיון בממשלה. לקצא"א היסטוריה ארוכה של זיהום ופגיעה בסביבה והיא אחראית ל"אסון עברונה" שנחשב לאחד האסונות הסביבתיים החמורים ביותר שפקדו את הארץ. 

נובמבר 2020

ארגוני הסביבה הקימו קואליציה רחבה – "רד-מד עוצרים את הסכם הנפט, מונעים את האסון הבא", שבה חברים 25 ארגונים שמטרתה להביא לביטולו של פרויקט קצא"א המסכן את מפרץ אילת, שונית האלמוגים, הרי הנגב ואילת, העיר אשקלון והים התיכון. הקואליציה פרסמה עצומה הקוראת לציבור להתנגד לפרויקט ולהציל בכך את הסביבה והבריאות בישראל. על העצומה חתמו אלפי אזרחים המתנגדים לפרויקט.

 

היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית פרסמה מסמך עמדה – "הגדלת נפח ופעילות שינוע נפט גולמי בקו צינור אסיה-אירופה", לו שותפים גם אגף קרקעות, דלקים ושפכי תעשייה, אגף איכות אוויר, מחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה ואגף תכנון, שקבע שבראייה תכנונוית ארוכת טווח הגדלת הפעילות לשינוע דלקים פוסיליים במקום רגיש כמפרץ אילת, ותוך הבאה בחשבון של התרחבותה והתבססותה הרצויה של העיר אילת מבחינה תיירותית-ייחודית, היא צעד בכיוון השגוי. עוד קבע המסמך: "צנרת ההולכה והמשאבות של מסדרון קו צינור אסיה אירופה בין אשקלון לאילת כבר גרם בעבר לתקריות זיהום ביבשה וגם לדליפות במסוך לחוף הים באילת. החזרת המסדרון ל'ימי תפארתו' הינה בעלת משמעות סביבתית שיש לתת עליה את הדעת באופן קפדני ומחמיר".

ינואר 2021

למעלה מ-250 מדענים, מכל רחבי העולם, חתמו על עצומה כנגד הפרויקט וקבעו שהוא "פצצה מתקתקת". לדבריהם: "די בתקלה או בחבלה קטנה באחת המכליות כדי לגרום לאסון סביבתי גדול". העצומה נשלחה לראש הממשלה, דאז, בנימין נתניהו, ולמשרדי האוצר והגנת הסביבה.

פברואר 2021

רשות הטבע והגנים (רט"ג) פרסמה מסמך המתנגד נחרצות להסכם מחשש לפגיעה ממשית ובלתי הפיכה במפרץ אילת על ערכי הטבע הייחודיים והרגישים שבו, ביניהם שמורת האלמוגים. לדברי מנכ"ל הרשות, שאול גולדשטיין: "הזרמה מוגברת של דלקים דרך מפרץ אילת ולאורך כל הנגב אל הים התיכון טומנת בחובה סכנות רבות שלרובן אין לאף אחד שליטה מלאה. לפי הסטטיסטיקה העולמית התקלות יקרו ועלולות לגרום לנזקים בלתי הפיכים. בכל מקרה הרשות תדרוש הקצאת אמצעים מיוחדים לטיפול באסונות שכאלה. ההיסטוריה שלנו מול ארועי קיצון כאלו אינה מעודדת".

ארגוני הסביבה כותבו לשרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל לפרס את חות הדעת של המשרד להגנת הסביבה לגבי תוכנית חברת קצא"א לשמש כמסדרון תשתיות לדקלים ממדינות המפרץ לאירופה ולקיים שיתוף ציבור באשר לתוכנית והשלכותיה.

מרץ 2021

עבודה – "התייחסות למצבו המכני של הצינור", מאת אינג' מאיר פרומקין וד"ר יובל ארבל מ"צלול", קובעת שהצינור פגום ומאוכל במקומות רבים, עד שבמקומות מסוימים נותרו רק 30% מעוביו,  עובדה המגבירה את סכנת הדליפה וזיהום הסביבה.

 

עיריית אילת אישרה פה אחד מאבק משותף כנגד הרחבת הפעילות של קצא"א במפרץ אילת.

חברת אנטרס פרסמה חוות דעת מומחים ממנה עלה שעל-אף אמצעי הבטיחות והפיקוח, אי אפשר להבטיח שלא תתרחש תאונה ימית במכלית.

אפריל 2021

ארגוני הסביבה -"צלול", החברה להגנת הטבע ואדם טבע ודין, עתרו לבג"ץ נגד ממשלת ישראל וקצא"א בדרישה לבטל את ההסכם להעברת נפט ממפרץ אילת לאשקלון. לטענת הארגונים ההסכם אינו תקף מאחר ולא אושר בממשלה, לא התקיים לגביו דיון ולא נשמעו לגביו עמדות הציבור ומומחים שונים.

 

קצא"א התחילה להעביר נפט בצינור ממדינות המפרץ לים התיכון באמצעות הצינור.

 

פרופ' מעוז פיין מאונ' בר אילן והמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים, פרסם חוות דעת, המבוססת על מחקר ישראלי-שוויצרי, לפיה בשל המבנה הגנטי המיוחד שלה, שונית האלמוגים של מפרץ אילת תהיה האחרונה לשרוד את משבר האקלים שהכחיד שוניות ברחבי העולם, ולכן חשיבותה הרבה לארץ ולעולם כולו

מאי 2021

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, הודיעה בפתח הדיון של ועדת המנכ"לים על אסון הזפת, שהסכם קצא"א נחתם ללא התייעצות עם המשרד להגנת הסביבה וכי היא מצפה ממשרדי הממשלה האחרים להתנגד להסכם. לדברי השרה: "עלינו לעמוד יחד לצד האינטרס הסביבתי והציבורי, אל מול בעלי ההון שרואים לנגד עיניהם את רווחיהם האישיים בלבד".

יוני 2021

משרד האנרגיה דרש להעביר לסמכותו את האחריות על קצא"א בטענה שמקומה הטבעי של החברה, שעוסקת בתחום הדלק, הוא תחת משרד האנרגיה ולא תחת משרד האוצר, כפי שקורה כיום.

המשרד להגנת הסביבה הודיע שהוא דורש לקיים דיון עמוק באשר להסכם שינוע הנפט מאיחוד האמירויות. לדעת המשרד העברת הנפט עלולה לגרום לאסון חסר תקדים באילת. השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, קראה לבטל את ההסכם לאלתר בשל מסוכנותו הרבה ופנתה לראש המועצה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת, ודרשה ממנו לבטל את ההסכם בין קצא"א לאמירויות.

ארגוני הסביבה כתבו מכתב לראש הממשלה, נפתלי בנט ולשרי הממשלה בו דרשו לבטל באופן מיידי את הסכם קצא"א ולמנוע בכך אסון שעלול להיות בלתי הפיך.

תחקיר השומרים קבע: "חור אחד בצנרת. זה כל מה שאסון הסביבתי הבא של ישראל צריך". 

ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, דרש ממנהל מחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה לבצע התאמות בדרישות הרישיון של קצא"א שלא עודכנו מאז 2005, כך שיתאימו להגברת פעילות החברה במפרץ אילת.

 

יולי 2021

קצא"א פרסמה סקר סיכונים שהכינה עבורה חברת "הזמט" לפיו הסיכוי לאירוע דליפה הוא של 366,300 שנה.

הסבירות להתרחשות אירוע דליפה בצנרת המובילה את הדלק מהחוף לזרועות הטעינה הוא 1,111 שנה. יחד עם זאת קבעה "הזמט" שיש לעבות את מעגלי ההגנה ולהוריד את הסבירות להתרחשות אירוע. 

המשרד להגנת הסביבה דחה את מסקנות הסקר מכל וכל. מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, רני עמיר, שלח מכתב לקצא"א ובו הודיע שהוא אינו מאשר את סקר הסיכונים וכי המשרד לא ימשיך לבחון מסמכים של קצא"א עד לקביעת דיון בממשלה שיקבע את תקפות ההסכם. 

ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, הודיע שהעיר תחבור לארגוני הסביבה בעתירתם כנגד הסכם קצא"א. לדבריו, "הימנעות המדינה מחשיפת ההסכם עד כה והבאתו לדיון פומבי, מנוגדת לאינטרס הציבורי ומסכנת את הציבור".

קואליציית הארגונים דרשה משר האוצר, אביגדור ליברמן, לעצור את עסקת קצא"א. לדברי הארגונים: "ההסכם  נכנס לתוקף על-אף שמעולם לא התקיים דיון בממשלה בעניין הסכם מסוכן זה ובטח שלא ניתן לו אישור ממשלתי שאפשר את כניסתו לתוקף כנדרש על-פי חוק החברות הממשלתיות". 

קצא"א הגישה תגובה מקדמית לעתירת ארגוני הסביבה כנגד הפרויקט ובו טענה שצינור קצא"א משמש מזה שנים כצינור יבשתי להעברת דלקים וכי העתירה מגלמת תפיסה קיצונית וחד צדדית המקדשת הימנעות מלאה על פני נקיטה באמצעי זהירות לצמצום (עד כדי איון) הסיכון הסביבתי. עוד טענה קצא"א, שלא מתקבל על הדעת שבכל אימת שחברה ממשלתית תתקשר בהתקשרות עסקית היא תיאלץ להתמודד עם איון של ביטול וסיכול אך ורק בשל העובדה שההתקשרות לא תואמת את החזון הסביבתי של מאן דהוא". 

אוגוסט 2021

כ-800 טונות דלק דלפו  מצינור קצא"א, בתחום המועצה האזורית חוף אשקלון. קצא"א טענה שמדובר באירוע "מזערי", אך פינתה כ-5,000 טון קרקע מזוהמת מאזור הדליפה ושאבה כ-100 מ"ק דלק גולמי. המשטרה הירוקה פתחה בחקירה. אירוע זה מצטרף לשורה ארוכה של אירועי זיהום להם גרמה קצא"א במהלך השנים 

מסמך שהוגש לוועדה לתשתיות לאומיות מגלה שצינור קצא"א סטה מהתוואי המאושר בשבעה קטעים לאורך 63 ק"מ. בחלק מהמקרים הצינור עובר באזורים שהוגדרו רגישים מבחינה הידרולוגית ואף חדר לרדיוס המגן של קידוחי המים. באם הנפט ידלוף הוא יחלחל למי השתייה.

ספטמבר 2021

המשרד להגנת הסביבה פסל את סקר הסיכונים השני שהגישה קצא"א בעקבות ליקויים מהותיים. למשל: זיהוי הסיכונים לא בוצע כנדרש, מידע סטטיסטי על תנועת הספינות במפרץ לא נלקח בחשבון לחישובי הסתברות מספקים וכן החברה נמנעה מלדווח על תקלות עבר במפרץ אילת.

בתגובה המשרד להגנת הסביבה הגביל את תעבורת הנפט במפרץ לאילת למכליות ספורות בשנה ולנפח של שני מיליון טון – בתוכנית קצא"א להעביר כ-30 מכליות בשנה. 

 

יו"ר קצא"א, ארז כלפון, התלונן שהמשרד להגנת הסביבה דוחה פגישות איתו. מנכ"לית המשרד, גלית כהן, השיבה שקצא"א חתמה על ההסכם בחשאי, ההסכם אינו חשוב לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל וכי ההשקעות שקצא"א השקיעה בצינור נדרשו ממנה כבר לפני חמש שנים. עוד אמרה שהמשרד להגנת הסביבה מחויב לייצג את האיטרס הציבורי ולפעול על-פי סמכויותיו. קצא"א טענה בתגובה שהיא "שער האנרגיה" של ישראל ולפעילותה חשיבות אנרגטית רבה. (עובדה שמשרד האנרגיה מכחיש) וכי הטענה שההסכם נחתם בחשאי – מופכרת.

 

מאות הפגינו מול ביתו של שר החוץ, יאיר לפיד, ועל הגשרים בכל רחבי הארץ בדרישה לבטל את ההסכם. לפיד השיב למפגינים ש"המשמעויות הסביבתיות של ההסכם יבדקו בקפידה יתרה". 

 

בעקבות חשיפת "שקוף" הקפיא משרד החינוך  את תוכנית "אנרגיה צעירה" של "קצא"א" ו"דוראד" לאחר שהתברר שהן מאדירות את השימוש בגז בפני התלמידים, ללא ציון הנזקים שהן גורמות לבריאות ולסביבה.

 

ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, פנה  לראש הממשלה נפתלי בנט, בבקשה למנוע את קידום הסכם קצא"א. לדבריו: "מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לנקוט בגישת 'יהיה בסדר'.  למפרץ אילת אין תחליף ולשונית האלמוגים אין תחליף. לתושבי העיר אילת, אין מקור פרנסה חלופי. חובתה של ממשלת ישראל, להגן על הסביבה, על החי ועל הצומח ועל תושבי העיר ומטה לחמם".

 

דו"ח הניטור הלאומי של מפרץ אילת ל-2020 שהגישו ד"ר יונתן שקד ופרופ' אמציה גנין, שופך אור על היקף הלחצים שבהם נמצאת הסביבה הימית במפרץ אילת. השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה: "היום, יותר מתמיד, עלינו להפחית לחצים מהים באילת בכלל ומשונית האלמוגים בפרט. בימים אלה מתקיים לבקשתנו דיון ממשלתי בנושא ההסכם המסחרי שעליו חתמה חברת קצא״א ופוטנציאל הסיכון שלו לשונית. נתוני דוח הניטור מדגישים עד כמה אנו זקוקים לחשיבה מחדש על סדרי העדיפויות הלאומיים בהגנה על הסביבה הימית במפרץ אילת״.

 

דו"ח המארג קבע: למרות שחלפו כמעט 10 שנים, אסון הנפט בערבה לו גרמה קצא"א, במהלכו זרמו כ-5,000 מ"ק נפט גולמי לשמורת עברונה, הותיר פגיעה ארוכת טווח בשטח, שלא בטוח שאפשר לטפל בה.

אוקטובר 2021

נמשכות ההפגנות מול ביתו של שר החוץ, יאיר לפיד ושל ראש הממשלה, נפתלי בנט וכך גםהמחאות על הגשרים בכל רחבי הארץ.

נופשים בחופי סיני הצטרפו למאבק וחתמנו על העצומה לביטול הסכם קצא"א

מדענים קובעים: הסכם קצא"א מסכן את מתקני ההתפלה: "במקרה של דליפת נפט משמעמותית, נפט ותוצריו שיישאבו אל מתקני ההתפלה יחד עם מי הים המזהומים יסתמו את מסנני החול שהכרחיים לצורך פיעלות ושיקומם והחזרתם לפעילות עלולים לארוך בין מספר חודשים לשנה".

איגוד רופאי בריאות הציבור במכתב לשר הבריאות ניצן הורוביץ: "כניסת עשרות מכליות נפט נוספות בשנה למסופי קצא"א באילת ובאשקלון והגברת הפעילות בחוות המכלים יגבירו את זיהום האוויר והתחלואה בערים אלה. לדבריהם, בישראל אין תקנות למניעת זיהום אוויר מאוניות וחוות מכלים אינן נדרשות להיתר פלטה". 

שר האנרגיה לשעבר, יובל שטייניץ, אומר בראיון במקור ראשון:

"הרעיון המקורי שהוביל להנחת הצינור, היה האפשרות לעקוף את תעלת סואץ באמצעות מכליות שיבואו לפרוק באילת. בשנות ה־60 וה־70 זה היה הגיוני, כי ישראל הייתה רעבה למטבע זר. מדינה צעירה שהייתה צריכה לגרד כל דולר כדי לממן מזון ונשק. היום הסכומים האלה כבר פחות משמעותיים, והשאלה היא אם שווה לקחת את הסיכון. אם את שואלת אותי, להיות ארץ מעבר לנפט זה סיכון גדול. גז טבעי שנפלט מתנדף, אבל נפט שדולף עלול לזהם את הים וגם את היבשה. ולכן הסיכון כאן גדול מהרווח. ויש הבדל גדול אם מביאים שתיים־שלוש מכליות בחודש לצורכי מדינת ישראל, או עשרות מכליות כדי להזרים נפט דרך מדינת ישראל".
 

נובמבר 2021

שר התיירות, יואל רזבוזוב, הצהיר כי הוא מתנגד לעסקת קצא"א. "כל נזק שעלול להיגרם לחופי הים של אילת, למפרץ אילת ולשונית האלמוגים יוביל לכך שהעיר אילת תאבד את הווייתה כעיר תיירות. חשוב שלא נשפוך את התיירות עם הנפט. ההפסד הכלכלי, ככל שיהיה, מביטול העסקה של קצא"א לא משתווה לנזק הכלכלי שעלול להיגרם למשק הישראלי בכלל ולאילת בפרט".

אנשי המכון למחקרי בטחון לאומי פנו לבנט והתריעו שהתועלת של עסקת קצא"א פחותה משמעותית מהסיכונים האסטרטגיים והסביבתיים שהיא מציבה.

הרמטכ"ל לשעבר, גדי איזנקוט: "השכל הישר קובע שיש צורך בבחינת התועלת מההסכם".

ועדת פנים והגנת הסביבה קיימה דיון בנושא עסקת קצא"א. מנהלי החברה ניסו לטעון שבמהלך 40 השנים האחרונות לא אירעה שום תאונה בים סוף – טענה שהמשרד להגנת הסביבה דחה מכל וכל. עוד טענו שב-20 השנים הבאות ישראל תתבסס על אנרגיה פוסילית ולכן יש צורך בהמשך יבוא הדלקים. השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה בתגובה, שצריכת האנרגייה תתבסס על גז ולא על נפט ולכן אין צורך ליבא נפט לארץ תוך סיכון שונית האלמוגים, אילת, אשקלון והרי הנגב.

דצמבר 2021

7 דצמבר 2021 – דיון שני בוועדת הפנים והגנת הסביבה. מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ יוראי להב הרצנו, אמר שאין מקום להסכם שמאיים באופן חריף על משאבי הטבע, על הסביבה ועל הביטחון הלאומי וכי הוועדה קוראת לממשלה להשלים בהקדם את עבודת המטה שלה למול סקר הסיכונים, ולשים בראש סדר העדיפויות את ההיבטים הסביבתיים בבואה לבחון את ההסכם. עוד הבטיח שהוועדה תמשיך לעקוב ולבצע דיוני פיקוח ושיח פתוח כדי לאפשר לציבור להשמיע את דברו ולשמוע את עמדת משרדי הממשלה.
23 בדצמבר 2021 – דיון בעתירת ארגוני הסביבה בבית המשפט העליון. 9:00 בבוקר.