בינואר 2021 בעקבות הסכמי אברהם, חתמה חברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה) על מזכר הבנות עם חברת מד־רד לנדברידג, חברה בבעלות משותפת ישראלית–אמירתית, לייבוא נפט מאיחוד האמירויות ושינוען במיכליות מהמפרץ הפרסי למסוף הדלק באילת. מהמסוף באילת יוזרמו הדלקים לאשקלון, בדרכם ללקוחות שונים באגן הים התיכון. כפי הנראה, טרם חתימת הסכם ההבנות לא נבחנו משמעויותיו השונות של הסכם זה בתחום המדיני, הביטחוני, הכלכלי והסביבתי, כפי שראוי היה להיעשות בתהליך קבלת החלטות של נושא רגיש מסוג זה. מבצע "שומרי החומות" היווה מעין "קריאת השכמה" למקבלי ההחלטות במדינת ישראל בכל הקשור לתוחלת הנזק שעלולה להתפתח לתשתיות מסוג זה באירוע לחימה, מהם ניתן גם להסיק לגבי אירועים שמקורם בתקלה או תאונה. מעמדה של ישראל במרחב הים האדום איננו יציב ועליה לתמרן בסבך של אינטרסים, בין היתר בין שני מוקדי הכוח העיקריים: המועצה של המדינות הערביות והאפריקניות הגובלות בים האדום ובמפרץ עדן בראשות סעודיה, והרשות הבין־ממשלתית לפיתוח איגאד המאגד שמונה מדינות במזרח ובקרן אפריקה. כשליש מהייצוא והייבוא הישראלי עובר בים האדום ולכן יש צורך אסטרטגי להבטיח את חופש השיט. ההתפתחויות המדיניות האחרונות טומנות בחובן הזדמנות לשיפור מעמדה של ישראל בחופו המערבי של הים האדום. עם זאת יש לזכור כי אזור דרום הים האדום ומֵ צַ ר באב אל־מנדב כמו גם מֵ צַ ר הורמוז ממשיכים להיות אזורים מסוכנים לתנועת כלי שיט, בעיקר בגלל איום של כוחות הנתמכים על ידי איראן. אם יתממש הסכם זה, תנועת מיכליות מהמפרץ הפרסי לכיוון אילת תהווה
ללא ספק אתגר ביטחוני לא פשוט כפי שהסתבר במהלך החודשים האחרונים בהם הותקפו מספר כלי שיט בבעלות/חכירה ישראלית במפרץ הפרסי ובים הערבי. ראוי גם לציין שאזורים אלה נמצאים מחוץ ליכולת הפעולה של חיל הים הישראלי.
בתחום הכלכלי, מציעה קצא"א לאיחוד האמירויות חלופה לתעלת סואץ ולצינור המשמש להובלת נפט ממדינות המפרץ
ממסוף עין סוח'נה שבים האדום לאלכסנדריה שבים התיכון. אם ייחתם ההסכם ואיחוד האמירויות יסכימו להעביר כמויות גדולות של נפט וגז דרך הצינור של קצא"א באילת, הדבר עלול לאתגר את מערכת היחסים שבין ישראל ומצרים, שעלולה לראות בכך פגיעה ביתרון האסטרטגי שלה להוות גשר בין הים התיכון למדינות המפרץ ולמזרח הרחוק וכמי שגוזלת ממנה רווחים כלכליים הנובעים ממעבר מכליות בתעלת סואץ.
גם בתחום ההגנה על הסביבה קיימים מספר סיכונים אם ההסכם יתממש. מספר רב של אנשי מדע המתמחים בנושא וארגוני סביבה התריעו בעבר כי תקלה בודדת במכליות, או גרוע מכך – דליפת נפט, עלולים לסכן באופן חמור את שוניות האלמוגים ואת המערכת האקולוגית הייחודית במפרץ אילת. מקרי דליפה שכאלו כבר התרחשו ממש לאחרונה, ב־30 באוקטובר, בעקבות דליפה מקומית קטנה של נפט גולמי כשלושה קילומטרים מחוף אשקלון, אירוע שגרם להשבתה זמנית של מתקני התפלה המספק כחמישית ממי השתייה של אזרחי ישראל. אירוע דליפה גדול יותר יכול להשבית ארבעה מתקני התפלה )אשקלון עד פלמחים(, יותר מ־%50 ממי השתייה בישראל. גם עבודות תשתית שמבצעת החברה באילת עלולים לגרום לנזקים סביבתיים כבדים, כפי שעולה מתביעה אזרחית נגד קצא"א שהגישה רשות הטבע והגנים בגין פגיעה בשונית האלמוגים במפרץ אילת ובערכי טבע מוגנים נוספים, התלויים באלמוגים למחייתם. קצא"א חייבת ליצור שיתוף פעולה ושקיפות גדולה יותר עם הרשויות, לשפר את התשתיות ולהטמיע מנגנוני בטיחות מקסימליים בפעילותה, כדי למנוע את הישנותם של אסונות אקולוגיים. הממשלה צריכה לאכוף פרוטוקולים מחמירים בתחום הגנת הסביבה ולנטר פעילות זאת באופן רצוף.
רצוי כי לפני שחברת קצא"א חותמת על הסכם עם חברה מהאמירויות לשינוע דלק מהמפרץ הפרסי לאילת שהנושא יועלה לדיון במטה לביטחון לאומי ובו יוצגו התועלות, הסיכונים והמחירים מהסכם זה, ולאחר קיום עבודת מטה של כלל משרדי
הממשלה הנוגעים לדבר. הלקח שישראל למדה לאחרונה, דרך המעורבות הגוברת של סין בכלכלה שלנו, הוא כי ישנם פרויקטים שראוי היה לבחון אותם בראייה מדינית־ביטחונית רחבה יותר, בטרם תאושר התקשרות עם גורם זר. אם וכאשר יאושר ההסכם הזה, תידרש ישראל לקבוע דרך פעולה שתענה על חלק מן האתגרים הרבים שיועלו אחרי שתושלם עבודת מטה בין־משרדית בנושא. מבצע "שומרי החומות" שנערך במאי 2021 שימש מעין "קריאת השכמה" למופקדים על הנושא למקרה בו פגיעה במתקנים מסוג זה יכולים להביא לאירוע רחב היקף ובעל תוחלת נזק גדולה לישראל. במבצע עצמו, שיגר, חמאס מספר רב של רקטות לעבר מתקנים אסטרטגיים ברחבי המדינה כולל מתקן קצא"א באשקלון ואסדת הגז הטבעי תמר. צה"ל נערך מבעוד מועד להגן על אסדת תמר, סוללת כיפת ברזל אף הוצבה בסמוך לה, והוא מנע באמצעות מודיעין עדכני ופעילות התקפית יזומה מבצעים מתוכננים של הכוח הימי של החמאס כולל צוללות ננס אוטונומיות שהייתה ברשותו. בנוסף לכך, הורה, שר האנרגייה ד"ר יובל שטייניץ, ב־11 במאי על הפסקת פעילות הפקת הגז באסדת תמר במשך כל ימי המבצע וזאת כדי לצמצם נזקים וסיכונים סביבתיים אפשריים במקרה בו תפגע אחת מהרקטות באסדת ההפקה ומתקניה. בסופו של דבר לא נפגעו מתקני הפקת הגז הימיים, אך ב־11 במאי חוות המכלים של קצא"א באשקלון ספגה פגיעה מרקטה במכל אחסון דלק של החברה הלאומית לתשתיות נפט ואנרגייה (תש"ן) וכתוצאה מכך התלקחה במקום שרפה שנמשכה מספר שעות עד שכובתה.
ראוי כי בתהליך הפקת הלקחים של מערכת הביטחון ממבצע זה, גם אם לא נפגעו מתקני הפקת הגז, יוכנו תוכניות לטפל בכל אותן נקודות תורפה שעלו במהלך המבצע ובמיוחד לתרחיש של אסון שפך ימי שעלול להתפתח כתוצאה מתאונה, או אירוע פגיעה במתקני ההפקה הימיים. אירוע זיהום חופי ישראל בזפת שהתרחש בפברואר 2021 שגרם לפגיעה קשה לחופים, שימש תזכורת לכך כי לא קיים עדיין מערך זיהוי והתרעה להתפתחותם של אירועים מסוג זה, וכי לא קיימת אסדרה לגבי אחריות הגופים השונים בניהול האירוע והשליטה עליו. התחנות לטיפול באירוע זיהום ים שתוכננו בהחלטת ממשלה משנת 2008 לקום באשקלון וחיפה טרם הוקמו, וגם הכוחות המתוכננים לפעול באירועים מסוג זה עדיין חסרים את הציוד המתאים וכוח אדם מיומן להתמודד אתם – ויפה שעה אחת קודם.
המחברים:
ד"ר משה טרדימן הוא עמית מחקר במרכז עזרי לחקר איראן ומדינות המפרץ, מייסד־שותף ומנהל של המכון לחקר ביטחון סביבתי ואיכות חיים, מייסד ומנהל המכון לחקר אסלאם ומוסלמים באפריקה ועמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית.
פרופ' שאול חורב ראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית וראש קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה.