ארגוני הסביבה במכתב לראש הממשלה נתניהו: יש לקיים דיון בנושא מזכר ההבנות ולתת לציבור להשמיע את עמדותיו

בשם "אדם, טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה", החברה להגנת הטבע ועמותת "צלול", אנו פונים אליכם על מנת שתורו על קיום דיון בממשלה ותביאו לאשרור את מזכר ההבנות בין חברת קצא"א לחברות לתזקיקי נפט במפרץ הפרסי MRLB ליצירת גשר נפט בין יבשתי. זאת, רק לאחר בחינת מכלול השפעות ההסכם על החברה, הכלכלה והסביבה באזורים שעתידים להיות מושפעים
מכך, פרסום הממצאים, ומתן אפשרות לציבור להשמיע את עמדותיו בסוגיה, והכל כמפורט להלן:

1 .ביום 20 באוקטובר 2020 נחתם הסכם להגנה על השקעות הדדיות בין ישראל ואיחוד האמירויות הערביות (להלן: "הסכם ההשקעות") אשר מטרתו לקדם הגנה על משקיעים ישראלים שפועלים באמירויות ועל משקיעים מהאמירויות הפועלים בישראל (עד כה הסכם זה לא אושרר אצל הצדדים החתומים).

2 .במקביל, פורסם כי חברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה – חברה ממשלתית ישראלית) חתמה על מזכר הבנות עם חברת LTD Bridge Land RED-MED (חברה פרטית בבעלות ישראלית וזרה) (להלן: "מזכר ההבנות"). מהפרסומים עולה כי מטרתו לשנע נפט גולמי מאזור המפרץ הפרסי לישראל.

3 .על אף בקשותינו, לרבות במסגרת בקשת חופש מידע שהוגשה ביום 12 לינואר 2021 ,טרם קיבלנו או פורסם לציבור מידע מפורט באשר לתוכנו של מזכר ההבנות.

4 .יחד עם זאת, מהפרסומים עולה כי התוכנית המעוגנת במזכר ההבנות מבוססת על שימוש בתשתיות הולכת הנפט והתזקיקים הישנה והמתפוררת של קצא"א מאילת לאשקלון ובכיוון ההפוך. להבנתנו, בצנרת ישנה זו עתידות לזרום כמויות גדולות בהרבה מאלו הזורמות בה היום של נפט ותזקיקים אל ייעודם באירופה ובמפרץ הפרסי כאשר ישראל בפועל תהווה "פסי רכבת" להעברת נפט בין היבשות. ואין צורך להרחיב במילים על אסון הנפט בשנת 2015 שבמסגרתו דלפו 5 מיליון טון של נפט גולמי מצנרת קצא"א לשמורת הטבע בעברונה, ממנו ניתן להבין את היקף הנזק הצפוי להיגרם מכשל בצינור.

5 .לאור אי פרסום פרטים רשמיים על הסכם ההשקעות או על מזכר ההבנות, כלל לא ברור אם מזכר ההבנות מהווה נספח להסכם ההשקעות אשר יובא לדיון ואישור בממשלה במסגרת תהליך האשרור הצפוי או לא.

6 .לעמדתנו, כך או כך, ולאור השלכותיו המרחיקות הלכת של מזכר שכזה על הציבור הישראלי כולו, ותושבי אילת ואשקלון בפרט, בפן הסביבתי, הבריאותי, החברתי והכלכלי, מדובר בהסכם אשר מגביל את תפקידה השלטוני של הממשלה, ולכן נדרש להביא את מזכר ההבנות לדיון ציבורי ולאשרור של הממשלה כפי שנדרש בסעיף 11(א))9א) לחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975( להלן: "חוק החברות הממשלתיות").

7 .סעיף 11(א) לחוק החברות הממשלתיות קובע כלדהלן: החלטות של חברה ממשלתית בענינים אלה טעונות אישור הממשלה: 
(9א) "זכות שהעניקה חברה או התחייבות שנטלה על עצמה חברה אשר יכול שיהיה בה כדי להגביל, במישרין או בעקיפין, את הממשלה, בין בתפקידה השלטוני ובין במעמדה כבעלת מניות בחברה, לרבות בקשר עם ביצוע שינויים מבניים והפרטה, קידום התחרות והסדרת הענף שבו פועלת החברה; לענין זה, "זכות או התחייבות" – לרבות זכות או התחייבות ולפיה מעשה או מחדל של הממשלה, שאינו בשליטת החברה, יקנה לצד שלישי סעדים ותרופות נגד החברה".

8 .בע"א 14-10-43931 עמותת א.ל.ע.ד.-אל עיר דוד נ' מדינת ישראל ואח' ב)להלן: "פס"ד אלעד"), גם המדינה פירשה את הביטוי "בתפקידה השלטוני", כמונח רחב אשר אינו מוגבל. בית המשפט אף הבהיר כי הוספת פיסקה (9א) במסגרת תיקון 14 לסעיף 11(א) לחוק החברות הממשלתיות, מצביע על כך שאותה החלטה של חברה ממשלתית נמצאת בקטגוריה של החלטות עקרוניות כפי שמדובר בעניינינו.

9 .ספק אם ניתן לראות בהתחייבות מהותית להזרים כמויות נפט אדירות דרך שטחה של מדינת ישראל כהחלטה שאינה עקרונית וזה בפרט לאור הסכנות הכרוכות בכך.

10 .יתרה על זו, הסוגיה שעומדת על הפרק, עתידה להפוך את מפרץ אילת ואת העיר אילת למקום הטעינה של גשר יבשתי להובלת נפט ותזקיקיו למטרות ייצוא, לעומת המיכליות הבודדות
המגיעות היום לשימוש עצמי ואת נמל אשקלון לנמל דלקים עצום לייצוא – היא סוגיה עקרונית בעלת פוטנציאל לשנות את פניהן של אילת ואשקלון באופן דרמטי, ולפגוע בבריאותם ופרנסתם של תושבי האזור, לאחר שנה קשה בעקבות משבר הקורונה.

11 .אחד הסיכונים המשמעותיים הוא שפך נפט או דלק לשמורת האלמוגים באילת, שנמצאת במרחק של מאות מטרים ממסלול ומזח מכליות הנפט. אין תקדים בעולם למכליות שפורקות נפט בצמידות לשמורות טבע. חוץ מהקרבה, הסיכון נובע גם מהרוחות החזקות הנושבות במפרץ, וכל זיהום נפט יגיע מהר לאזור החוף שבו נמצאת השונית. שוניות האלמוגים של מפרץ אילת נחשבות אוצר טבע ייחודי ונדיר ברמה עולמית, ומכאן, שדליפת נפט תשמיד לא רק את האלמוגים במפרץ אילת, אלא תפגע בסיכוי להצלת אלמוגים בכל העולם. חשיבותן של שוניות
האלמוגים היא, כמובן, גם לתיירות ולכלכלת אילת וסביבתה.

12 .גם לא ניתן להתעלם מכך שחלפה שנה וחצי בלבד מאז אישרה ממשלת ישראל את התכנית הרב שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות במסגרת החלטת ממשלה מספר 4662 מיום 4.8.2019 המבוססת על ביסוס מעמדה של אילת כעיר תיירות בין-לאומית ושיפור הבריאות בעיר. להרחבה בעניין ראו את "מכתב המדענים" שנשלח ביום 2021.01.11 ועליו חתמו כ-240 מדענים המופיע כאן ./https://saveredmed.org/the-scientists-letter
החלטת ממשלה מספר 4662 מיום 2019.08.04 קובעת: "מחליטים: 2 להפעיל תכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת והמועצה האזורית חבל אילות )להלן – חבל אילות), על יסוד ההנמקות שבפרק העדיפות הלאומית של החלטה זו, לצורך השגת שיפור משמעותי באיכות החיים של תושבי האזור ופיתוח
מנועי הצמיחה של העיר לטובת תושבי האזור, כדלקמן:
מטרות ההחלטה:
א. שיפור שירותי הבריאות של תושבי העיר אילת וחבל אילות.
ב. מיצוי הפוטנציאל התיירותי הטמון בעיר אילת ובחבל אילות וביסוס מעמדה של אילת כעיר תיירות בין-לאומית מובילה.
ג. ביסוס מעמדה של אילת כמרכז מחקרי ומחקרי-יישומי בין-לאומי בתחומי המזון מן הים, החקלאות הימית והביוטכנולוגיה הימית.
ד. הגדלה וגיוון של מקורות התעסוקה באילת ובחבל אילות." עקרונית וזה בפרט לאור הסכנות הכרוכות במזכר
ההבנות.
13. כך שמזכר ההבנות, או כל הסכם שעתיד להיחתם על בסיס מזכר ההבנות של קצא"א עם חברות הנפט במפרץ הפרסי, הוא בעל פוטנציאל לפגוע ולסכל את תכניות הממשלה באשר לעתיד העיר אילת וחבל אילות, כמו גם את הבטחותיה לתושביהם.

14. כאמור, ההסכם עתיד להפוך גם את אשקלון מעיר חוף לעיר שבה נמל דלקים עמוס במיכליות שיעשו דרכן לאירופה. מעבר לנזק המשמעותי גם לתדמית העיר אשקלון, דליפת נפט בים התיכון מסכנת את מתקני ההתפלה אשר מספקים %75 ממי השתייה של ישראל. חששות אלו מתחזקים בשל חוסר מוכנות מספקת לטיפול בזיהום ים בשמן לאור כך שלא חוקק חוק 

15 .לאור החשאיות האופפת את עסקיה של קצא"א, כלל לא ברור מהו מצב התשתיות הקיימות שלה, כך שתאונות נוספות, לצערנו, ובוודאי כך בהוספת לחץ משמעותי על התשתיות, הן רק עניין של זמן. מצב זה מעמיד בסיכון לא רק את תושבי אילת, אשקלון וסביבתן, אלא את תושבי ישראל והסביבה הטבעית כולה.
16 .בנוסף לכך, מזכר ההבנות עלול לסכל את התהליך הממשלתי והרב מגזרי שמקודם בימים אלו להפחתה בפליטות גזי חממה ולמעבר לכלכלה דלת פחמן עד לשנת 2050 וההתחייבויות הבינלאומיות של המדינה במסגרת המאבק הבינלאומי במשבר האקלים.

17 .עוד יש להבהיר שלמזכר ההבנות יש רגישות מצד יחסי החוץ של המדינה, וזה בפרט לאור כך שמזכר ההבנות לכאורה אינו מתיישב עם הקבוע בהסכמי אברהם אשר נחתמו בין מדינת ישראל ואיחוד האמירויות ביום 15 לספטמבר, 2020 בוושינגטון, ארה"ב ואושררו בישראל במסגרת החלטת ממשלה 462 מיום 2020.10.25" אשרור חוזה השלום "הסכמי אברהם לשלום: חוזה שלום, יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה בין מדינת ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות".

18 .הנספח (Annex) של הסכמי אברהם קובע כי הצדדים יחתמו על הסכמים בילטראליים בתחומי עניין משותפים בנושאים המפורטים בהסכם עצמו ואשר מובאים בפירוט בנספח.

19 .מבין הנושאים שעליהם יפעלו הצדדים לחתום על הסכמים בילטרליים עתידיים הם נושאי סביבה ואנרגיה.

20 .בתחום הסביבה, הסכמי אברהם קובעים כי הצדדים יפעלו להגן ולשפר את הסביבה באזור
וכדי לקדם פיתוח בר קיימא באזור ובכלל. הם יפעלו לקדם אסטרטגיות להגנה על הסביבה בנושאים כגון – שמירה על הסביבה הימית ומיטיגציה בתחום של שינוי אקלים.

21 .בהסכם קיימת גם התחייבויות בתחום האנרגיה, אך הדגש הוא של שיתופי פעולה בתחום של קידום אנרגיות מתחדשות, בתחום של גז טבעי פיתוח רשתות חשמל אזוריות וכד'. אין כלל אזכור לקידום פרויקטים של שינוע מסיבי של נפט בין יבשות. ובעניין זה לא ניתן להתעלם מהעבודה כי קצא"א היא חברה ממשלתית בבעלות מלאה של המדינה.

22 .לסיכום האמור, לא יכול להיות ספק שמזכר ההבנות וההסכם המתגבש יש בהם בכדי להגביל את תפקידה השלטוני של המדינה, ועל כן, נדרש אשרורה על-פי חוק החברות הממשלתיות. 

החלטת ממשלה מס' 3542 מיום 2008.06.05" תכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת) ציוד רכישת, הפעלה בתוכנית המלווה החוק.https://www.gov.il/he/departments/policies/2008_des3542
ואימון צוותים להתמודדות עם אסון שמן בים. אך למרות חשיבותו הרבה, החוק לא חוקק עד היום המשרד לגנ"ס אינו
ערוך כנדרש להתמודד עם אסון שפך שמן גדול בים.
23 .בשל השלכותיו על הציבור בישראל בכללותו, ובמיוחד על תושבי אילת, אשקלון וסביבתן, יש להביא את ההסכם להיוועצות ציבורית פתוחה, לאחר פרסום השפעותיו הצפויות, כפי שיבחנו ע"י הממשלה.

24 .רק לאחרונה ציינה השרה להגנת הסביבה בעניין זה ש"הקמת תשתיות ומתקנים חדשה של דלקים פוסיליים, אשר יעלו מיליארדים רבים של שקלים ויישארו עשרות שנים, מחייבת דיון
דחוף עם כלל הגורמים הרלוונטיים בממשלה, שיבחן את כלל הזוויות – בהם הסביבתיות – הנוגעות לנושא הגדלת נפח ופעילות שינוע נפט גולמי בקו צינור אסיה-אירופה (קצא"א).

25 .לאור כל האמור לעיל, נבקשכם לפעול בדחיפות על מנת להביא את הנושא לאישור הממשלה, לאחר שמיעת עמדות הציבור המבוססות, בין השאר, על בחינת והערכות שיפורסמו ע"י גורמי הממשלה הרלוונטיים. למשל, השפעת אסון דליפת נפט על התיירות באילת, מטעם משרד התיירות, השפעת דליפת נפט על שוניות האלמוגים באילת, מטעם רשות הטבע והגנים, וכך הלאה).

כלי נגישות