עוצרים את הפיכת אילת ואשקלון לערי נפט וגז

שאלות לרספ"ן אגף פיקוח לגבי הסכם Med-Red, L.B וקצא"א

מגבלות לוגיסטיות

  1. כמה מכליות יעברו במסופי (נמלי) קצא"א לאחר יישום ההסכם במלואו? הכמות של 30 מליון טון לשנה שקצא"א מפרסמו עם החתימה על מזכר ההבנות משמעותה כ 120 מיכלית VLCC (250 אלף טון[1]). ובכן, זו קיבולת שיא שהיא כמעט בלתי אפשרית מבחינה לוגיסטית האומרת שכל 3 ימים תתחלף מיכלית כזו על המזח[i] באילת.
  2. מה קצב הפריקה מהמכליות במסוף אילת והעמסה באשקלון? (מלבד ספיקת הפריקה וההטענה יש זמן תמרון לעגינה, קשירה וכ').
  1. האם מתוכנן להוסיף עוד מזח באילת או מקשר ימי נוסף באשקלון על מנת לעמוד בעומס המתוכנן?.
  1. האם יש מספיק גוררות באילת בעלות כח דחף/משיכה (bollard pull) של לפחות 70 טון (אם לא יותר)[2], האם יש מספיק נתבים בארץ ובמיוחד באילת[3] על מנת לתמרן הכנסה והוצאה אוניות כאלה ? לכל אוניה תדרשנה לפחות 3 גוררות כאלה. כיצד מתכננים לעבור מגבלות אלו? ובאיזה לוח זמנים?
  1. האם נבדקו התשתיות הקיימות למעמס מכני ועומס תפעולי המתוכנן? (צנרת, משאבות, מזחים, גוררות, נתבים וכל כח האדם המשרת את התשתיות האלה. למשל, האם נבדקו ה"דולפינים" אליהם נקשרת האונייה, ומה מצבם כעת? באיזו תדירות נבדק מצב (אטימות ותקינות) הצנרת לאורך המזח ועד חוות המכלים ליד אילת ואשקלון נבדקות בדחיפות גבוהה ? הרי זו צנרת שבחלקה חשופה למליחות הים משמע בעיות קשות של קורוזיה.

 

נושאי בטיחות ורגולציה סביבתית

  1. איזה פיקוח של רספ"ן קיים בפרק הזמן שבין כניסת המכלית לנמל אשקלון ועד ליציאה ממנו, ובמסוף האם יש פיקוח אחר בשלב זה? האם הפיקוח צריך להתחיל עוד לפני הכניסה לנמל, מאיזה מרחק/זמן האם מחושב ע"פ הערכות הסיכוני ? האם קים/מתוכנן פיקוח חיצוני כנ"ל? ואם כן ע"י מי כיצד נבחרים המפקחים?[4]
  2. איזה פיקוח קים בפעילויות השוטפות כמו נניח עגינה (פיילוט), התקשרות למעגנה או למצוף ולצנרת, פיקוח על ההזרמה והכמויות וכך הלאה. איזה פיקוח של רספ"ן יש על המסופים (נמלי קצא"א)? מהם התנאים לפריקה והעמסה של נפט ודלקים במסופים ע"פ רספ"ן, היכן התנאים הללו נמצאים (חקיקה/תקינה/היתר רעלים? רשיון עסק)?
  1. לגבי אחזקה שוטפת או הקמה של צנרת וציוד במסופים והמכליות הכל נעשה לפי תקינה? איזה? מי מפקח על עמידה בתקנים הנ"ל? מי מפקח על ההסמכות של כל העוסקים בנושא, פיקוד האניה, הצוותים בנמלים ועל המכליות ים?
  1. כאשר הגוף הממן את הפיקוח הוא גם היזם אז יש חשש לעיגול פינות, איזה תעודות ורשיונות/היתרים נדרשים ממי שייבצע את הפיקוח? האם הן התעודות/רשיונות נבחנות ע"י גורם ממשלתי? האם יש רשימה של חברות ישראליות ובנ"ל שיכולות לבצע את הפיקוח (ועידכון הרשימה ע"פ איכות דוחות הנ"ל בעבר). מי בוחן את דוחות המפקחים החיצוניים? (רספ"ן, משרד אחר או רשות אחרת?).
  1. האם הפיקוח משמעו במכרז לגוף מקצועי חיצוני שאין לו זיקה לעוסקים בשינוע הדלק או למי מטעמם? אם כך האם הפיקוח יערך במכרז של רספ"ן או מכרז של קצא"א או גוף אחר?
  1. מי וכמה מפקחים היום במסופים וכמה יצטרכו בעת הרחבת פעילות קצא"א בעקבות הסכם זה? מה האחריות של היחידה הטכנית של רספ"ן?

לוחות זמנים לביצוע ההסכם 

  1. עפ"י דיווחים שונים האופרציה תתחיל כבר בפברואר(?). אנו מבקשים לדעת שנבדקה ישימות והערכות במקרה כשל בכל מעגלי התפעול, צריך לוודא שהכל מוכן.

 

  1. מה ההיקף שבו יתחילו? האם לוח זמנים בו ויעלו בהדרגה משלב בחינת התכנות עד לכמות השנתית המתוכננת? קשה להאמין שלוגיסטית ניתן להגיע ל-30 מליון טון, בשנה כבר בשנה הקרובה. למשל זה ידרוש הסטה של לא מעט אוניות לשרת את שתי הקצוות.

 

שאלות נוספות

  1. האם הכיסוי הביטוחי של קצא"א ושל המכליות מתייחס גם לנזקים לסביבה ולחי? כאשר יהיה תג ביטוחי גבוהה חברות הביטוח ידרשו מקסימום בטיחות הקפדה על נהלים?
  1. רעידות אדמה: מה הקריטריונים שנלקחו בחשבון בתכנון המסופים והצנרת בתוואי הנחיתה לעמידות בתרחיש רעידת אדמה? האם מתבקשים שינויים כלשהם לעמידות המערכת/צנרת לרעידת אדמה בגלל שינויים דרמטיים שכאלה בספיקות המערכת?
  1. סקר סיכונים כולל: האם רספ"ן או רשיות כלשהן בממשלה דרשו סקר סיכונים מקצא"א לפעילות במסופים בשנים הקודמות? האם בתפוקות הענק המתוכננות ע"י קצא"א בהסכם זה? ללא סקר סיכונים והערכות מתאימה לפני יישום ההסכם, איננו יודעים כיצד יגיבו המזחים הישנים ותשתיות אחרות לקליטת המכליות.

[1] הגבלה של 300 אלף טון (dwt) היא מגבלת המעמס על המזח של המסוף באילת, באשקלון יש מגבלה של 250 אלף dwt. כמו כן, מה שמגביל את המעמס על האונייה, זו היא מגבלת השוקע לאורך המזח או באשקלון ליד המצוף. ככל שהאונייה יותר עמוסה הרי שהשוקע שלה עמוק יותר. האם נושא זה נבדק?

[2]  גוררות נמדדות בכוחן למשוך או לדחוף וכוח זה נמדד בטונות ונקראbollard pull . בישראל ישנן מספר קטן של גוררות בעלות 70 טון כוח משיכה. אפשר לקנות כאלה מוכנות וניתן גם לחכור או לבנות כאלה במספנות המתמחות בכך. תהליך הבנייה יכול להמשך כחמישה חודשים כאשר התוכניות מוכנות. כנראה תדרשנה גוררות קצת יותר גדולות אולי 80-90 טון כוח משיכה לתמרן אוניות של 300,000 טון מעמס (דחי של 350,000 טון). עדיף שיהיה להן כוח עודף למקרי קיצון מאשר כוח מופחת שעלול לגרום לכשל בתמרון עם ההשלכות שיש לכך על הסביבה.

[3]  אפילו בכמות המדוברת בהסכם של 120 מכליות לשנה (30 מליון טון), יידרשו לפחות שני נתבים שיעבדו במשמרות. הם חייבים להיות תמיד במצב הכן כולל הגוררות למשוך אוניות מהמזח במקרה של שריפה/חרום. גם הגוררות חייבות להשאר במצב הכן בכל עת דבר שידרוש לפחות שני צוותים לגוררת. זה דורש הכשרה וזמן.

[4] חברות העוסקות בכך אמונות לבצע זאת מתוקף תעודות וקורסים שונים וכמובן ניסיון מצטבר מהשטח.

[i]  הערות אחרונות ללוגיסטיקה הנדרשת:

  1. 1. הנדרש לתמרון אוניות בסדר גודל שכזה תלוי כמובן אם הן מגיעות עמוסות ישירות למזח או לאחר עגינה באילת וכמובן אם הן מפליגות חזרה ריקות אך עמוסות  במי נטל. אלה המגיעות ומתמרנות ישירות למזח של קצא"א, התמרון יכול להמשך עד כשעתיים עד לקשירה סופית וחיבור הצינור אל הסעפת. יש להבין כי אוניות בסדר גודל שכזה מאיטות מספר מילים לפני ההגעה בכדי להגיע לעצירה מוחלטת. התנע של מסה שכזו הוא אדיר. יש לזכור שאוניות אלה נחשבות ל "under powered" במונחים של עוצמת המנוע הראשי. היחס בין מעמס האונייה לכוח המנוע נע בסביבות 7/1 טון מעמס לכל כוח סוס מנוע. (250,000/35,000) זאת כמובן בהשוואה לאוניות מכולה בהן היחס יכול להגיע ל רמה של 1/1 או 2/1, תלוי בסוג האונייה. המשמעות היא שהמכליות הכבדות האלה מתמרנות בעצלתיים. כאשר הן ריקות ממטען ועמוסות במי נטל בלבד, התמרון קצר יותר ויכול להמשך כשעה.
  2. יש גם לזכור כי באילת נושבות רוחות צפוניות די חזקות כמעט כל ימות השנה המשפיעות במיוחד על האונייה כשהיא ריקה ממטען. זה כמובן משליך על משך התמרון.
  3. יש גם לקחת בחשבון שעם ההגעה ובטרם ההפלגה יש פעולות שונות המתבצעות באונייה לפני הפריקה ולאחריה כמו מדידות מטען שדורשות זמן.