logoRedMed1
  • חתימה על העצומה
  • אודות
    • תולדות המאבק
    • חדשות
    • תקשורת
  • צינור הגז
  • קצא”א
    • העתירה לבית המשפט
    • סקר הסיכונים
    • היסטורית הזיהומים של קצא"א
  • מכתב המדענים
    • FRANCAIS
    • חוות דעת
    • חשיבות האלמוגים
  • צרו קשר
الع
EN
Search
להתנדב
לתרום
logoRedMed1
  • חתימה על העצומה
  • אודות
    • אודותינו
    • חדשות
    • תקשורת
  • צינור הגז
  • קצא"א
    • קו צינור אשקלון-אילת
    • העתירה לבית המשפט
    • סקר הסיכונים
  • מכתב המדענים
    • מכתב המדענים
    • FRANCAIS
    • חוות דעת
    • חשיבות האלמוגים
  • צרו קשר
  • לתרום
  • התנדבות
לוגו סייברדמד לנייד

"כלכליסט": הכסף הגדול של עסקת קצא"א באחסון הנפט

על-פי הערכות מומחים ומבדיקה שערך עיתון "כלכליסט" (הכתבת ענת רואה) עסקת קצא"א תייצר הכנסות של 23 מיליון דולר בלבד בשנה משינוע הנפט, כשמתוך סכום זה תקבל המדינה כ-11.5 מיליון דולר בשנה בלבד. עד כאן סכומים לא גבוהים במיוחד, אלא שמתברר שעיקר הרווח יבוא דווקא ממכלי האיחסון של קצא"א באילת ובאשקלון שיאפשרו לחברות הסחר הגדולות לרכוש נפט במחיר נמוך ולמכור אותו כשהמחיר גבוה.

נפח האחסון של קצא"א באילת ובאשקלון עומד על 3.7 מיליון מ"ק נפט (23 מיליון חביות) כ-21 מכליות נפט הטעונות ב-175 אלף טון נפט.

בהנחה שחברת MRLB, איתה חתמה קצא"א על ההסכם תשכור 30% – 50% משטחי האחסון של קצא"א, פוטנציאל ההכנסה השנתי הוא 27 – 46 מיליון דולר. עובדה ההופכת את הפרויקט לרווחי עבור היזמים ומגדילה את היתרון שלו על פני תעלת סואץ.

יכולת האחסון של קצא"א עומדת על 3.7 מיליון מ"ק נפט. באילת יש לקצא"א שני אתרי אחסון: אתר חופי  שקולט נפט ממכליות שמגיעות לנמל בנפח של 200 אלף מ"ק, ממנו נשאב הנפט לחוות המכלים העיקרית ברמת יותם, שבו 16 מכלי אחסון בנפח כולל של 1.1 מיליון מ"ק. באשקלון פועלים 24 מכלי אחסון לנפט גולמי שהנפח הכולל שלהם 1.9 מיליון קוב, והם יכולים להיות מוזנים הן מרמת יותם והן ממכליות הפורקות בנמל הנפט של אשקלון.
בתקופות בהן מחירי הנפט צונחים ועמם הביקושים, כפי שאירע בתחילת תקופת הקורונה עם הירידה בשימוש בדלקים בתחבורה ובתעופה, נוצר מחסור במקומות אחסון. בדצמבר 2019 עמד מחירה של חבית נפט על 60 דולר והוא צנח ל־15 דולר בתחילת אפריל 2020. הנפט העודף שהופק אוחסן במכלי ענק יבשתיים, אך בהיעדר מקומות אחסון מספיקים, מכליות נפט הפכו בעצמן למחסני ענק והנפט נשמר בהן לימים שיהיה לו ביקוש.
כידוע, הסיכון באיחסון אינו פחות בהשוואה לסיכון בהזרמה בצינור. עיקר הסיכון נובע מקורוזיה, שחיקה וטיפול רשלני מצד החברה ומצד קבלנים שהיא מעסיקה כפי שאירוע באסון עברונה ובאסונות נוספים. 
לכתבה ב"כלכליסט"
לובי 99: "הסכם קצא"א לא שווה את הסיכונים לסביבה"

שתפו:

עוד פוסטים

חברי כנסת נגד הסכם קצא"א

שורה ארוכה של חברי כנסת פנו לשרי הממשלה במכתב בו כתבו: "לא יתכן שמשרד האוצר יתערב בשיקולי המדיניות של המשרד להגנת הסביבה ויצא נגד חוות

קרא עוד »

קצא"א הגישה עתירה נגד המשרד להגנת הסביבה

חברת קצא"א הגישה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים עתירה כנגד מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, והיחידה הארצית להגנת הסביבה הימית בדרישה לבטל את החלטתם

קרא עוד »

הישג לארגוני הסביבה: בג"ץ גיבה את מדיניות "אפס תוספת סיכון" למפרץ אילת

ארגוני הסביבה – "צלול", החברה להגנת הטבע ואדם טבע ודין החליטו למשוך את עתירתם כנגד המדינה לאחר שבית המשפט קבע שעל הממשלה לקיים דיון בנושא

קרא עוד »

הסכם קצא"א – דו"ח מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת

מתוך הדוח: " על פי עמדת גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, שנשלחה אל מנכ"לית המשרד ואל השרהלהגנת הסביבה בספטמבר 2021 ,הגדלה של היקפי הנפט המשונעים

קרא עוד »

צרו איתנו קשר

Prevהקודםצוות מומחים ממליץ לעצור את הסכם קצא"א
הבאהמכון למחקרי ביטחון לאומי נגד הסכם קצא"אNext
BLUE FLAG
מתנדבי חירום ים

עקבו אחרינו

Facebook Instagram Youtube Envelope

צרו קשר

  • nadav@zalul.org.il
  • 052-326-9877
  • 03-5762632
  • אבא הילל סילבר 16, רמת גן 52506

הישארו מעודכנים

הירשמו כדי לקבל דיווחים על מה עושה העמותה ומה אתם יכולים לעשות כדי לעזור: