"אין מקום להסכם שמאיים באופן חריף על משאבי הטבע שלנו, על הסביבה ועל הביטחון הלאומי", כך אמר מ"מ יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ יוראי להב הרצנו, בתום הדיון השני שקיימה הוועדה בעניין הסכם קצא"א.
עוד אמר שהוועדה קוראת לממשלה להשלים בהקדם את עבודת המטה של כלל משרדי הממשלה למול סקר הסיכונים ולשים בראש סדר העדיפויות את ההיבטים הסביבתיים בבואה לבחון את ההסכם.
ח"כ להב הרצנו הבטיח שהוועדה תמשיך לעקוב ולבצע דיוני פיקוח ושיח פתוח כדי לאפשר לציבור להשמיע את דברו ולשמוע את עמדת משרדי הממשלה.
"אני מברך את הממשלה שקיבלה החלטה נכונה לבחון מחדש את ההסכם", אמר, "הוועדה קוראת לממשלה להשלים בהקדם את עבודת המטה של כלל משרדי הממשלה למול סקר הסיכונים, ותבקש עדכון על סיום עבודה זו".
ממונה על התכנון במחוז דרום במשרד התיירות, סיגל גבאי, אמרה, שמשרדה משקיע משאבים רבים בפיתוח אילת שמשמשת שער הדרומי באוויר, בים וביבשה, וכי התיירות באילת חשובה לכלכלת העיר שרוב העיר נסמכת עליה. "במקרה של דליפת נפט ברור שיהיה נזק למשאבים תיירותיים. משרד התיירות עוסק גם במשיכת משקיעים לעיר. הם צריכים ודאות. פוטנציאל לאירוע גורם נזק ודאי. שר התיירות מתנגד להרחבת הסכם קצא"א", אמרה.
מנהל מחלקת המפרץ, במשרד החוץ, רועי דביר, אמר שכידוע יחסי ישראל ואיחוד האמירויות חשובים ביותר וכי הרכיב הכלכלי משמעותי ביותר, לכן ביטול אפשרי של העסקה יגרום פגיעה מסוימת – שניתנת להכלה".
מנכ"ל קצא"א, איציק לוי, אמר בשני הדיונים שערכה הוועדהף שבתקשורת עולות טענות רבות, שרובן אינן מבוססות על עובדות, אלא על חצאי אמיתות. לדבריו, המשרד להגנת הסביבה היה מיודע להסכם וכי הוא הודיע אישית לבכיר במשרד על התגבשות ההסכם חודשיים לפני החתימה. "הוקם צוות עבודה עם המשרד. כל זה בשלב שעוד לא היה הסכם, אלא הוא היה בתהליך התגבשות", אמר.
מנכ"לית "צלול", מאיה יעקבס, אמרה שהיקף הסיכונים והנזקים מהעסקה יכולים להסתכם במיליארדי שקלים, בעוד שההכנסות למדינה צפויות להיות כמה מיליוני שקלים בשנה.
"אם עסקת 'רד מד' תעבור ישנם חששות כבדים וממשיים לדליפת נפט, לאירוע ביטחוני באשקלון ובאילת, לכשל תחזוקתי בעת סערות ורעידות אדמה, ולכשל בצינור המאוכל והפגום שבין אילת ואשקלון. לכל אלה השלכות הרות גורל על הסביבה ועל החיים של הציבור בישראל. הבאת עשרות מכליות נפט תמשוך אש שתגרום לאסון שיפגע קשות בתיירות וביחסים עם שכננו".
עוד אמרה יעקבס, שקצא"א היא חברה רשלנית מהדרגה החמורה ביותר, המנהלת מסע יחסי-ציבור על מנת להפוך את העסקה ללגיטימית באמצעות הטעיה לפיה ביטול העסקה יפגע בקשרים גיאופוליטים. לגביי מידת השקעה במשאבים במוכנות חירום, קצא"א היא חברה מזהמת סדרתית שאינה לוקחת אחריות".
מנכ"לית החברה להגנת הטבע, עו"ד איריס האן, אמרה שהבעיה העיקרית עם ההסכם היא שהוא נחתם, מתנהל ומתקדם, תחת מעטה של חיסיון. "הכול סודי, אף אחד לא יכול לספר לציבור במה מדובר. בדיוק ההיפך משקיפות והבאת הנושא לדיון פומבי וציבורי". לדבריה, העולם מתמודד היום עם שני משברים מרכזיים ומהותיים: משבר האקלים ומשבר המערכות האקולוגיות. "הגענו למצב שבו אי אפשר להמשיך יותר עם עסקים כרגיל, צריך לשנות כיוון ולשנות גישה. את הסכם קצא"א יש לבטל וכמה שיותר מהר".
מנכ"לית איגוד ערים לאיכות סביבה נפת אשקלון, מיטל אמיתי, אמרה: "הדיון הקודם התמקד באילת, אבל אני רוצה להזכיר ברשותכם את ההשפעתו ההרסניית על תושבי אשקלון והסביבה, שאנחנו כאן כדי להשמיע את קולם. הפעילות של קצא"א מתקיימת במרחק של 500 מטר בלבד משכונת מגורים באשקלון. כיום פועלים 32 מכלים וקצא"א מבקשת להוסיף עכשיו עוד תשעה מכלים ולהגדיל בארבעים אחוז את הפעילות שלה. האיגוד מפעיל מערך לאירועי סביבה. ולצערנו קצא"א אחראית בשנה האחרונה למטרדי ריח חמורים באשקלון ובסביבה. לפני יומיים היה אירוע של מטרדי ריח. בריכת תשטיפים עם ריח של גופרית".
ראש עיריית אילת לשעבר, ח"כ מאיר יצחק הלוי, אמר גם הוא שהוא מתנגד להסכם ותאר מערכת יחסים קשה עם ראשי קצא"א שסרבו לדבר איתו במשך שנים בתירוץ של חיסיון. במהלך הישיבה שאלה ח"כ גבי לסקי את מנכ"ל קצא"א לגבי הסכום שהחברה תרוויח מההסכם, אך הוא סרב לענות לה בשם החיסיון. ח"כ מוסי רז אמר, שיש להסיר את החיסיון של קצא"א באופן מידי.