קואליצית ארגוני הסביבה בישראל מבקשת להציג בפני משתתפי ועידת האקלים 2022 את החשיבות הרבה של שוניות האלמוגים של הים האדום – לסביבה, למגוון הביולוגי, לתיירות ולכלכלת מדינות האזור, ואת החובה שחלה על כולנו לשמור עליהן מכל משמר.
שוניות האלמוגים משולות ליערות הגשם – מבחינת עושר ומגוון מינים שבהן, וחשיבותן האקולוגית לים עצומה. בזכות סלקצייה טבעית, שוניות צפון הים האדום, עמידות בפני תופעת ההלבנה, שגורמת התחממות הים, שמכלה שוניות אלמוגים בכל רחבי העולם, לכן יש להן חשיבות ביולוגית, כלכלית ותיירותית עצומה לכל העולם. מדינות האזור השקיעו מיליארדים רבים בפרויקטים תירותיים שהסיבה להם היא השוניות, פגיעה בעקבות שפך נפט ממכלית כתוצאה מתקלה, תאונה או פעילות טרור, משמעותה אובדן אדיר של משאב שערכו לא יסולא בפז, פגיעה כלכלית אנושה ואף סכנה לאספקת מים ממתקני ההתפלה שבים אדום ובים התיכון.
כדי למנוע את הסכנה העצומה שבשפך נפט, מבקשים ארגוני הסביבה לצמצם ככל האפשר תנועה של מכליות בים האדום, ולמנוע את הסכם קצא"א שיגרום להגדלת שינוע הנפט ממפרץ אילת לים התיכון, ולדבוק בעמדת המשרד להגנת הסביבה הישראלי – "אפס תוספת סיכון למפרץ אילת", שאימצו משרדי ממשלה נוספים, והפרקליטות הציגה בבית המשפט כעמדה רשמית של המדינה. אלא, שאין ערובה לכך שממשלה חדשה, ושר.ה להגנת סביבה חדש, ימשכו לדבוק בה.
בניגוד לטענת קצא"א, שלביטול ההסכם יהיו השלכות על "הסכמי אברהם" שישפיעו על יחסינו המדיניים עם נסיכויות המפרץ, אין להסכם יתרונות מדיניים משמעותיים, ובבסיסו עומדים בעיקר שיקולים מסחריים[1] וכלכליים. ולראיה, גם שגריר איחוד האמירויות הבהיר שמדובר בהסכם מסחרי בין חברות פרטיות, שאינו נוגע ליחסים המדיניים בין שתי המדינות[2].
כ-300 מדענים מרחבי העולם חתמו על עצומה נגד ההסכם וכך גם אלפים מאזרחי ישראל.
ארגוני הסביבה דורשים מכל ממשלה שתקום בישראל לדבוק בעמדה של "אפס תוספת סיכון למפרץ", ולמנוע בכך אסון נורא ובכייה לדורות.
מרואיינים:
מור גלבוע, מנכ"ל צלול – 0523689639
ד"ר יובל ארבל, סמנכ"ל ים וקשרי ממשל – 0545488240
פרופ' נדב ששר, ביולוג ימי מומחה לאלמוגים, יו"ר עמותת "סביבה מדבר וים" באילת nadavsh@bgu.ac.il; 972-50-2029734
חומרים נוספים:
העצומה עליה חתמו אלפים
עצומת 300 המדענים
חשיבות האלמוגים
תולדות המאבק
קישור למצגת
[1] בדיקת כלכליסט (ענת ראה, 14.11.21) מצאה שסך ההכנסות מהפרויקט לכל השותפים לא יעלה על כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה. בהתחשב בהוצאות שיהיו לקצא"א לשדרוג ותחזוקת תשתיותיה עם הגברת השינוע בהם, המדינה תרוויח מליונים בודדים אם בכלל עסקה, ועם זאת צה"ל ייאלץ להגביר את ההבטחה על מסופי קצא"א על חשבון הקופה הציבורית.
[2] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001388497 ; ראה גם דו"ח המכון למחקרי בטחון לאומי …
העצומה שעליה חתמו אלפים
החברה הממשלתית קצא"א ומשרד האוצר מקדמים עסקה להפיכת נמל אילת למסוף עצום להעברת נפט מהמפרץ הפרסי לים התיכון. מאות מכליות נפט ענקיות יגיעו למפרץ אילת, משם ישאב הנפט לצינורות שעוברים בהרי אילת והנגב, עד לים התיכון. שם יוטען הנפט על מכליות בדרכו לאירופה.
אם התוכנית תצא לפועל, זה יהיה גזר דין מוות שונית האלמוגים והחופים של מפרץ אילת. הטבע יהפוך לקורבן של הכסף השחור שמסנוור את חברת קצא"א, היזמים ומשרד האוצר. דליפת נפט, כתוצאה מתקלה או חבלה במכלית או בצינורות הארוכים, תגרום לחורבן סביבתי שטרם נראה בישראל.
אין פה שאלה אם אסון כזה יקרה. זו שאלה של זמן בלבד. זה כבר קרה לקצא"א מספר פעמים בערבה, ובמפרץ אילת, זה יקרה שוב, ועלול להיות הרסני הרבה יותר.
ארגוני סביבה ופעילים רבים התגייסו למניעת תוכנית הרסנית זו, שמייצרות סיכון בלתי סביר שיגרום לבכייה לדורות. מדינת ישראל בלי חופי אילת והים התיכון, היא מקום מדכא וחולני לחיות בו. חתמו על העצומה והצטרפו למאמץ.
אנו קוראים לראש הממשלה ולשר האוצר לבטל את העסקה שתחריב את אלמוגי ים סוף, תסכן את בריאות הציבור, את מתקני ההתפלה ואת התיירות באילת, אשקלון, ולאורך חופי הים התיכון, ולתמוך בעמדת המשרד להגנת הסביבה – "אפס תוספת סיכון למפרץ אילת".
מכתב המדענים - ינואר 2021
288 מדענים מכל רחבי העולם חתמו על מכתב שבו הביעו את התנגדותם העזה לפרויקט קצא"א החושף את הים האדום, הרי אילת והנגב והים התיכון לזיהום נפט לרשימת החותמים.
אנו, המדענים החתומים מטה, פונים אליכם בקריאה דחופה למנוע את חידוש פעילות צינור קצא"א ואת הפיכת אילת ואשקלון לנמלי נפט.
אנו מגיעים ממגוון דיסיפלינות מקצועיות רלוונטיות להגנת הסביבה הימית והיבשתית – ביולוגים, גיאולוגים ואקולוגים העוסקים בלימוד וחקר הים והחיים בו, וכן גיאוגרפים, מהנדסים, כלכלנים, מתכנני ערים ומומחים לבריאות הציבור.
בימים אלה מקודם מיזם חדש להובלת נפט מממדינות המפרץ הפרסי לנמל אילת ומשם לנמלי הים התיכון ואירופה באמצעות התשתית של חברת קצא"א. על פי ההצעה[1] עשרות מכליות נפט יפרקו בכל שנה נפט ותזקיקים במזח קצא"א – הצמוד לשמורת האלמוגים באילת, שיזרמו בצינורות מתיישנים לאורך הערבה והנגב, אל מסוף אשקלון, ומשם ייאספו במכליות נפט לאירופה. הסכם זה חושף את מפרץ אילת-עקבה ואת חופי סיני והאלמוגים שבהם לסכנה אדירה שמקורה בדליפה, תקלה או חבלה מכוונת, שבאזורנו הן עניין של זמן, כמו גם את חופי הים התיכון ותוואי הדרך.
על פי דיווחי קצא"א, ההסכם ישרת עד 120 מכליות ענק (250 אלף טון) בשנה[2] , שיעגנו וישנעו נפט דרך מזחי אילת ואשקלון. די בתקלה או חבלה אחת "קטנה" באחת המכליות כדי לגרום לאסון סביבתי גדול, גם בים התיכון, ובעיקר בים סוף. למשל, אם "רק" 1% מתכולת מכלית תשפך לים, זו כמות של אלפי חביות נפט[3] , שתתפשט במפרץ הקטן ותכסה את החופים ושוניות האלמוגים של אילת, עקבה וחופי סיני.
שוניות אלמוגים נחשבות מבחינת עושר ומגוון ביולוגי ל'יערות הגשם" התת ימיים של העולם. שונית האלמוגים באילת כמעט נכחדה בשנות ה-70' עקב פעילותו האינטנסיבית של מסוף מכליות הנפט של קצא"א דאז, והשתקמה אך בקושי במשך כ-40 שנה. השונית נפגעה שוב קשות בסופה לפני חצי שנה אך לא תשרוד מכה נוספת של שפך נפט גדול ממכליות!
אלמוגי צפון ים סוף ייחודיים ברמה עולמית בזכות המבנה הגנטי שלהם, שהופך אותם חסינים יותר לעליית טמפרטורות מי הים הגורמת לתופעת הלבנה (Bleaching) המחסלת שוניות אלמוגים בכל העולם. בשל כך, האלמוגים של מפרץ אילת הם אוצר טבע ייחודי ונדיר שחשיבותו בעת משבר האקלים עולה: הם יכולים להיות המקור לשיקום שוניות אלמוגים בכל העולם. דליפת נפט, לא רק תהרוג את האלמוגים במפרץ אילת, אלא תפגע בסיכויי הצלת האלמוגים מכליה בכל העולם.
שפך נפט על פני המים חוסם מעבר אור ומונע מעבר חמצן מהאוויר למים, חלקיקיו הכבדים שוקעים, מתערבלים ומרחפים בגוף המים. דגים אוכלי פלנקטון בולעים חלקיקי נפט, וכך הוא עובר לרקמות הגוף וחודר לשרשרת המזון בים. תרכובות המתפזרות מהנפט במים, גורמות לתהליכים מסרטנים, לפגיעה במערכות הרבייה ובגידול השלבים הצעירים (לרוות מעוותות) של בעלי החיים הימיים. יתרה מכך, הנפט גורם לתמותת עופות ויונקים ימיים הנקלעים למקום המזוהם. כתם הנפט נדבק לגופם, מתמצק והופך לזפת דביקה ומכבידה המונעת יכולת תעופה (עופות מים) או נשימה (יונקים ימיים, כדוגמת דולפינים ופרות ים). זיהום נפט (מגע ישיר ברקמות) גורם לפגיעה היקפית בכל המערכת האקולוגית בים, ועל אחת כמה בשוניות האלמוגים שלאורך החופים.
שמורת האלמוגים נמצאת במרחק של מאות מטרים ממסלול וממזח מכליות הנפט. אין תקדים בעולם למכליות שפורקות נפט בצמידות לשמורות טבע. בנוסף, בשל הרוחות החזקות הנושבות במפרץ, כל זיהום נפט יגיע מהר לאזור החוף שבו נמצאת השונית. כמו כן, ככל שתנועת המכליות ערה יותר גוברת הסכנה לחבלה או תאונה כשאחת האוניות תעלה על שרטון בגלל תמרון כושל שיוביל לדליפה.
סכנה נוספת טמונה במיקומו הגיאולגי של מפרץ אילת החשוף לרעידות אדמה, כלומר איזור נמל אילת עלול להיות המוקד של הרעידה הגדולה הבאה. המתקנים המיושנים במסוף קצא"א נבנו טרם הוחלו תקנים מודרניים לבנייה עמידה לרעידות אדמה.
שוניות האלמוגים ועושר החיי בהם, הם הלב של הטבע ושל התיירות באזור ומקור משיכה למיליוני תיירים מדי שנה לאילת, עקבה ולחופי סיני. כל מכלית היא סכנה לדליפה, שעלולה לחסל את ערי התיירות אילת ועקבה וכן את התיירות שנבנתה לאורך סיני בשטח המצרי. שלוש המדינות השקיעו מיליארדי דולרים בהקמת אלפי חדרי מלון ושדות תעופה חדישים, ואלה עלולים לרדת לטמיון במקרה של אירוע זיהום ים חמור בנפט, שיהרוס את החופים היפיפיים, שהם מוקד משיכת התיירים. אין תקדים בעולם למכליות שפורקות נפט בצמידות לאתרי תיירות ולחופי רחצה.
לאורך צינור הנפט של קצא"א בין אילת ואשקלון אירעו במהלך השנים אסונות טבע חמורים – בעברונה, בנחל צין ובמקומות נוספים. הגדלת כמות שתזרום בצינור הנפט היבשתי חושפת לסכנה שמורות ושטחים רגישים לזיהום בנפט. באסון עברונה ב-2014, דלפו "רק" 5,000 מ"ק של נפט. אסון כזה יהיה חמור עשרות מונים אם יתרחש בים.
במסוף אשקלון שפך נפט יעצור את התפלת המים במתקני התפלה המספקים חלק גדול ממי השתייה בישראל. דליפה חמורה תזהם את חופי הים התיכון לאורך קילומטרים רבים, ותפגע בעסקים ובתשתיות חיוניות נוספות.
כניסת עשרות מכליות נפט נוספות בשנה למסופי קצא"א באילת ואשקלון והגברת הפעילות בחוות המיכלים לידן יגבירו את זיהום האוויר והתחלואה בערים אלו[4] . בישראל אין תקנות למניעת זיהום אויר מאוניות[5] וחוות מיכלים דלקים אינן נדרשות להיתר פליטה. מזהמי אוויר ממקורות אלו הוגדרו על ידי ארגון הבריאות העולמי וארגוני רופאים בינלאומיים כגורם סיבתי לתוצאי בריאות שונים כגון: מוות ממחלות לב ונשימה, מוות מכלל הסיבות, החמרה של אסטמה בילדים, תחלואה במחלות לב, לידת תינוקות במשקל נמוך וסרטן ריאה[6].
במקרה של אסון אקולוגי צפויות אלפי משפחות באילת לאבד את מקור פרנסתן והשקעות של מיליארדים בבניית תשתיות תיירותיות לאורך כל מפרץ אילת/עקבה, ירדו לטמיון. עיריית אילת אישרה תוכניות פיתוח תיירותי ואזרחי מרשימות לשנים הקרובות[7] . העיר שנכנסה לרשימת ערי המפרץ היפות בעולם תהפוך לעיר נמל נפט ועיירת תיירות נטושה, ענייה ועם תחלואה עולה.
כל אדם אשר הים והטבע קרובים לליבו צריך לקום ולהשמיע את התנגדותו לתוכנית זו. מנקודת מבט של ניהול סיכונים, הרי שקצא"א והיזמים השותפים שלה זוכים לסיכוי לרווח עצום, ללא סיכון, בעוד שהעיר אילת נושאת בסיכון, ללא סיכוי. התרומה לישראל, לעיר אילת ולמפרץ אילת מפרויקט זה היא שולית, אולם הסיכון להרס מקור ההכנסה העיקרי של העיר הוא בל יתואר.
אנו קוראים למשלת ישראל לבחון את מלוא הסיכונים שעל הכף ולא לאשר את המשך קידום המיזם של חברת קצא"א, שהיא חברה ממשלתית וכפופה לשר האוצר. אנא, עזרו לנו להציל את המפרץ באמצעות התנגדות פומבית לתוכנית הזו. לאחר האסון לא יהיה על מה להצטער.
חשיבות האלמוגים
הים האדום, המפריד בין חצי האי סיני לבין חצי האי ערב, נחשב לים טרופי המאכלס מאות מיני דגים ושאר יצורים ימיים, וכן שונית אלמוגים נדירה ביופיה שהיא הצפונית בעולם. עושר המינים נובע מהיותו ים סגור שבו גלים חלשים יחסית וגם כי מגיעים אליו מזהמים מעטים בלבד – עובדה המסייעת לשקיפות המים ומאפשרת חדירת קרני שמש התורמות ליצירת כר מחיה פורה לדגים ואלמוגים.
שוניות האלמוגים בים האדום, ובמיוחד במפרץ אילת, הן היחידות שהצליחו לשרוד את תופעת ההלבנה שמאפיינת בשנים האחרונות שוניות אלמוגים בכל רחבי העולם. לדעת חוקרים מישראל ומשוויץ (ראו להלן) הסיבה לכך היא עמידות גנטית שפיתחו האלמוגים לטמפרטורות גבוהות כתוצאה מהעובדה שהגיעו לצפון המפרץ מאזורים חמים יותר – מיצרי באב אל מנדב. מכאן שגם אם טמפרטורת המים תעלה – האלמוגים יצליחו לשרוד. אלא שלדעת החוקרים השונית לא תשרוד זיהומים ובעיקר זיהום בנפט, לכן מוטל עלינו למנוע את הזיהום בכל מחיר – עבור מפרץ אילת ועקבה, הים האדום וכל שאר העולם.
המחקר שמצא שמפרץ אילת הוא המקום היחיד שבו השוניות ימשיכו לשרוד – בתנאי שלא יחשפו לזיהום
המחקר על חשיבותם של אלמוגי אילת התקיים במעבדה של פרופ' מעוז פיין מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, המכון הבין אוניברסיטאי למדעי הים וחוקרים מהעולם: ד"ר כריסטין פרייר-פז'ס, ראש צוות האקופיזיולוגיה של אלמוגים במרכז המדעי של מונקו, פרופ' יהודה בניהו, מאוניברסיטת תל אביב, וד"ר עלי אל-סוואלמיה, מנהל תחנת הים בעקבה שבירדן. החוקרים בחנו את עמידות השוניות האלמוגים ב"אזורי הדמדומים" – עומקים שאליהם מגיע פחות אור, ומצאו שבעוד ששוניות האלמוגים באוסטרליה, הקריביים, אינדונזיה ועוד, הולכות ונכחדות, ואיבדו אחוזים ניכרים משטחן בתוך 30 השנים האחרונות, השונית במפרץ אילת ממשיכה להתקיים ואפילו משתפרת. הסיבה: אלמוגים שהגיעו לפני 7,000 שנה לצפון ים סוף, אחרי שעברו בדרומו, עמידים לטמפרטורות גבוהות. כלומר, גם אם הטמפרוטורה תעלה, הן יצליחו להמשיך ולשרוד. החוקרים הגיעו לשוניות עמוקות, ובדקו האם גם שם העמידות עדיין נשמרת. התוצאות הראשוניות מעודדות ומראות שגם האלמוגים באזור הדמדומים מגלים עמידות לטמפרטורות גבוהות יחסית. החוקרים חשפו את האלמוגים לטמפרטורות עולות והבחינו כי הם מגלים עמידות גם לחמש מעלות מעל המקסימום בקיץ (27.5 מעלות). כלומר, מפרץ אילת הוא המקום היחיד בעולם שבו השוניות יצליחו לשרוד גם אם טמפרטורת הים תמשיך לעלות כל עוד לא יחשפו לזיהום – ובעיקר לזיהום נפט!
תולדות המאבק של ארגוני הסביבה בהסכם
אוקטובר 2020
חברת "קו צינור אירופה אסיה" (קצא"א) – חברה בבעלות ממשלתית, באחריות משרד האוצר, ו-RED MED L.B חברה בינ"ל המורכבת מתאגיד נפט מאבו דאבי, חברה מגיברלטר, וחברה ישראלית בבעלות יונה פוגל ומלאכי אלפר, הודיעו על חתימת הסכם להעברת נפט ממדינות המפרץ לנמל אשקלון ולאירופה באמצעות נמל אילת וצינור קצא"א.
נובמבר 2020
ארגוני הסביבה הקימו קואליציה – "רד-מד עוצרים את הסכם הנפט, מונעים את האסון הבא", שבה חברים 25 ארגונים שמטרתה להביא לביטולו. הקואליציה פרסמה עצומה עליה חתמו אלפי אזרחים.
היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית פרסמה מסמך עמדה – "הגדלת נפח ופעילות שינוע נפט גולמי בקו צינור אסיה-אירופה", לו שותפים גם אגף קרקעות, דלקים ושפכי תעשייה, אגף איכות אוויר, מחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה ואגף תכנון, שקבע שבראייה תכנונית ארוכת טווח הגדלת הפעילות לשינוע דלקים פוסיליים במקום רגיש כמפרץ אילת, ותוך הבאה בחשבון של התרחבותה והתבססותה הרצויה של העיר אילת מבחינה תיירותית-ייחודית – היא צעד בכיוון השגוי. עוד קבע המסמך: "צנרת ההולכה והמשאבות של מסדרון קו צינור אסיה אירופה בין אשקלון לאילת כבר גרם בעבר לתקריות זיהום ביבשה וגם לדליפות במסוך לחוף הים באילת. החזרת המסדרון ל'ימי תפארתו' הינה בעלת משמעות סביבתית שיש לתת עליה את הדעת באופן קפדני ומחמיר".
ינואר 2021
למעלה מ-250 מדענים, מכל רחבי העולם, חתמו על עצומה כנגד הפרויקט וקבעו שהוא "פצצה מתקתקת". לדבריהם: "די בתקלה או בחבלה קטנה באחת המכליות כדי לגרום לאסון סביבתי גדול". העצומה נשלחה לראש הממשלה, דאז, בנימין נתניהו, ולמשרדי האוצר והגנת הסביבה.
פברואר 2021
רשות הטבע והגנים (רט"ג) פרסמה מסמך המתנגד נחרצות להסכם מחשש לפגיעה ממשית ובלתי הפיכה במפרץ אילת על ערכי הטבע הייחודיים והרגישים שבו, ביניהם שמורת האלמוגים.
ארגוני הסביבה כתבו לשרה להגנת הסביבה דאז, גילה גמליאל, מכתב ובו דרשו לפרסם את חוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה לגבי תוכנית חברת קצא"א.
מרץ 2021
עבודה – "התייחסות למצבו המכני של הצינור", מאת אינג' מאיר פרומקין וד"ר יובל ארבל מ"צלול", חושפת שהצינור פגום ומאוכל במקומות רבים, עד שבמקומות מסוימים נותרו רק 30% מעוביו, עובדה שמגבירה את סכנת הדליפה וזיהום הסביבה.
עיריית אילת אישרה פה אחד מאבק משותף כנגד הרחבת הפעילות של קצא"א במפרץ אילת.
חברת אנטרס פרסמה חוות דעת מומחים: על-אף אמצעי הבטיחות והפיקוח, אי אפשר להבטיח שלא תתרחש תאונה ימית.
אפריל 2021
ארגוני הסביבה -"צלול", החברה להגנת הטבע ואדם טבע ודין, עתרו לבג"ץ נגד ממשלת ישראל וקצא"א בדרישה לבטל את ההסכם להעברת נפט ממפרץ אילת לאשקלון. לטענתם, ההסכם אינו תקף מאחר ולא אושר בממשלה, לא התקיים לגביו דיון, ולא נשמעו עמדות הציבור ומומחים שונים.
פרופ' מעוז פיין מאונ' בר אילן והמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים, פרסם חוות דעת, המבוססת על מחקר ישראלי-שוויצרי, לפיה בשל המבנה הגנטי המיוחד שלה, שונית האלמוגים של מפרץ אילת תהיה האחרונה לשרוד את משבר האקלים שהכחיד שוניות ברחבי העולם, ולכן חשיבותה הרבה לארץ ולעולם כולו.
מאי 2021
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, הודיעה בפתח הדיון של ועדת המנכ"לים על אסון הזפת, שהסכם קצא"א נחתם ללא התייעצות עם המשרד להגנת הסביבה, וכי היא מצפה ממשרדי הממשלה האחרים להתנגד להסכם. לדברי השרה: "עלינו לעמוד יחד לצד האינטרס הסביבתי והציבורי, אל מול בעלי ההון שרואים לנגד עיניהם את רווחיהם האישיים בלבד".
יוני 2021
משרד האנרגייה דרש להעביר לסמכותו את האחריות על קצא"א בטענה שמקומה הטבעי של החברה, שעוסקת בתחום הדלק, הוא תחת משרד האנרגיה ולא תחת משרד האוצר, כפי שקורה כיום.
המשרד להגנת הסביבה הודיע שהוא דורש לקיים דיון עמוק באשר להסכם שינוע הנפט מאיחוד האמירויות. לדעת המשרד העברת הנפט עלולה לגרום לאסון חסר תקדים באילת. השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, קראה לבטל את ההסכם לאלתר בשל מסוכנותו הרבה ופנתה לראש המועצה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת, ודרשה ממנו לבטל את ההסכם בין קצא"א לאמירויות.
ארגוני הסביבה כתבו מכתב לראש הממשלה, נפתלי בנט ולשרי הממשלה בו דרשו לבטל באופן מיידי את הסכם קצא"א ולמנוע בכך אסון שעלול להיות בלתי הפיך.
תחקיר השומרים קבע: "חור אחד בצנרת. זה כל מה שאסון הסביבתי הבא של ישראל צריך".
ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, דרש ממנהל מחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה לבצע התאמות בדרישות הרישיון של קצא"א שלא עודכנו מאז 2005, כך שיתאימו להגברת פעילות החברה במפרץ אילת.
יולי 2021
קצא"א פרסמה סקר סיכונים שהכינה עבורה חברת "הזמט" לפיו הסיכוי לאירוע שפך נפט קטסטרופלי מהמכלית הוא של 366,300 שנה. הסבירות להתרחשות אירוע דליפה חמור בצנרת המובילה את הנפט מהחוף לזרועות הטעינה הוא 1,111 שנה (או בכוון ההפוך). יחד עם זאת קבעה "הזמט" שיש לעבות את מעגלי ההגנה ולהוריד את הסבירות להתרחשות אירוע.
המשרד להגנת הסביבה דחה את מסקנות הסקר. מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, רני עמיר, שלח מכתב לקצא"א ובו הודיע שהוא אינו מאשר את סקר הסיכונים וכי המשרד לא ימשיך לבחון מסמכים של קצא"א עד לקביעת דיון בממשלה שיקבע את תקפות ההסכם. ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, הודיע שהעיר תחבור לארגוני הסביבה בעתירתם כנגד הסכם קצא"א. לדבריו, "הימנעות המדינה מחשיפת ההסכם עד כה והבאתו לדיון פומבי, מנוגדת לאינטרס הציבורי ומסכנת את הציבור".
קואליציית הארגונים דרשה משר האוצר, אביגדור ליברמן, לעצור את עסקת קצא"א: "ההסכם נכנס לתוקף על-אף שמעולם לא התקיים דיון בממשלה בעניינו ובטח שלא ניתן לו אישור ממשלתי שאפשר את כניסתו לתוקף כנדרש על-פי חוק החברות הממשלתיות".
קצא"א הגישה תגובה מקדמית לעתירת ארגוני הסביבה כנגד הפרויקט ובו טענה שצינור קצא"א משמש מזה שנים כצינור יבשתי להעברת דלקים וכי העתירה מגלמת תפיסה קיצונית וחד צדדית המקדשת הימנעות מלאה על פני נקיטה באמצעי זהירות לצמצום (עד כדי איון) הסיכון הסביבתי. עוד טענה קצא"א, שלא מתקבל על הדעת שבכל אימת שחברה ממשלתית תתקשר בהתקשרות עסקית היא תיאלץ להתמודד עם איום של ביטול וסיכול אך ורק בשל העובדה שההתקשרות לא תואמת את החזון הסביבתי של מאן דהוא".
אוגוסט 2021
כ-800 טונות דלק דלפו מצינור קצא"א, בתחום המועצה האזורית חוף אשקלון. קצא"א טענה שמדובר באירוע "מזערי", אך פינתה כ-5,000 טון קרקע מזוהמת מאזור הדליפה ושאבה כ-100 מ"ק דלק גולמי. המשטרה הירוקה פתחה בחקירה. אירוע זה מצטרף לשורה ארוכה של אירועי זיהום להם גרמה קצא"א במהלך השנים. מסמך שהוגש לוועדה לתשתיות לאומיות מגלה שצינור קצא"א סטה מהתוואי המאושר בשבעה קטעים לאורך 63 ק"מ. בחלק מהמקרים הצינור עובר באזורים שהוגדרו רגישים מבחינה הידרולוגית ואף חדר לרדיוס המגן של קידוחי המים. באם הנפט ידלוף הוא יחלחל למי השתייה.
ספטמבר 2021
המשרד להגנת הסביבה פסל את סקר הסיכונים השני שהגישה קצא"א בעקבות ליקויים מהותיים. למשל: זיהוי הסיכונים לא בוצע כנדרש, מידע סטטיסטי על תנועת הספינות במפרץ לא נלקח בחשבון לחישובי הסתברות מספקים וכן החברה נמנעה מלדווח על תקלות עבר במפרץ אילת.
בתגובה המשרד להגנת הסביבה הגביל את תעבורת הנפט במפרץ לאילת למכליות ספורות בשנה ולנפח של שני מיליון טון – בתוכנית קצא"א להעביר עד 70 מכליות בשנה.
יו"ר קצא"א, ארז כלפון, התלונן שהמשרד להגנת הסביבה דוחה פגישות איתו. מנכ"לית המשרד, גלית כהן, השיבה שקצא"א חתמה על ההסכם בחשאי, ההסכם אינו חשוב לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל וכי ההשקעות שקצא"א השקיעה בצינור נדרשו ממנה כבר לפני חמש שנים. עוד אמרה שהמשרד להגנת הסביבה מחויב לייצג את האיטרס הציבורי ולפעול על-פי סמכויותיו. קצא"א טענה בתגובה שהיא "שער האנרגיה" של ישראל ולפעילותה חשיבות אנרגטית רבה. (עובדה שמשרד האנרגיה מכחיש) וכי הטענה שההסכם נחתם בחשאי – אינה נכונה.
מאות הפגינו מול ביתו של שר החוץ, יאיר לפיד, ועל הגשרים בכל רחבי הארץ בדרישה לבטל את ההסכם. לפיד השיב למפגינים ש"המשמעויות הסביבתיות של ההסכם יבדקו בקפידה יתרה".
בעקבות חשיפת "שקוף" הקפיא משרד החינוך את תוכנית "אנרגיה צעירה" של "קצא"א" ו"דוראד" לאחר שהתברר שהן מאדירות את השימוש בגז בפני התלמידים, ללא ציון הנזקים שהן גורמות לבריאות ולסביבה.
ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, פנה לראש הממשלה נפתלי בנט, בבקשה למנוע את קידום הסכם קצא"א. לדבריו: "מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לנקוט בגישת 'יהיה בסדר'. למפרץ אילת אין תחליף ולשונית האלמוגים אין תחליף. לתושבי העיר אילת, אין מקור פרנסה חלופי. חובתה של ממשלת ישראל, להגן על הסביבה, על החי ועל הצומח ועל תושבי העיר ומטה לחמם".
דו"ח הניטור הלאומי של מפרץ אילת ל-2020 שהגישו ד"ר יונתן שקד ופרופ' אמציה גנין, שופך אור על היקף הלחצים שבהם נמצאת הסביבה הימית במפרץ אילת. השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה: "היום, יותר מתמיד, עלינו להפחית לחצים מהים באילת בכלל ומשונית האלמוגים בפרט. בימים אלה מתקיים לבקשתנו דיון ממשלתי בנושא ההסכם המסחרי שעליו חתמה חברת קצא״א ופוטנציאל הסיכון שלו לשונית. נתוני דוח הניטור מדגישים עד כמה אנו זקוקים לחשיבה מחדש על סדרי העדיפויות הלאומיים בהגנה על הסביבה הימית במפרץ אילת״.
דו"ח המארג קבע: למרות שחלפו כמעט 10 שנים, אסון הנפט בערבה לו גרמה קצא"א, במהלכו זרמו כ-5,000 מ"ק נפט גולמי לשמורת עברונה, הותיר פגיעה ארוכת טווח בשטח, שלא בטוח שאפשר לטפל בה.
אוקטובר 2021
נמשכות ההפגנות מול ביתו של שר החוץ, יאיר לפיד ושל ראש הממשלה, נפתלי בנט וכך גם המחאות על הגשרים בכל רחבי הארץ. נופשים בחופי סיני הצטרפו למאבק וחתמנו על העצומה לביטול הסכם קצא"א
מדענים קובעים: הסכם קצא"א מסכן את מתקני ההתפלה: "במקרה של דליפת נפט משמעותית, נפט ותוצריו שיישאבו אל מתקני ההתפלה יחד עם מי הים המזהומים יסתמו את מסנני החול שהכרחיים לצורך פיעלות ושיקומם והחזרתם לפעילות עלולים לארוך בין מספר חודשים לשנה".
איגוד רופאי בריאות הציבור במכתב לשר הבריאות ניצן הורוביץ: "כניסת עשרות מכליות נפט נוספות בשנה למסופי קצא"א באילת ובאשקלון והגברת הפעילות בחוות המכלים יגבירו את זיהום האוויר והתחלואה. בישראל אין תקנות למניעת זיהום אוויר מאוניות וחוות מכלים אינן נדרשות להיתר פליטה".
שר האנרגיה לשעבר, יובל שטייניץ, אומר בראיון במקור ראשון: "הרעיון המקורי שהוביל להנחת הצינור, היה האפשרות לעקוף את תעלת סואץ באמצעות מכליות שיבואו לפרוק באילת. בשנות ה־60 וה־70 זה היה הגיוני, כי ישראל הייתה רעבה למטבע זר. מדינה צעירה שהייתה צריכה לגרד כל דולר כדי לממן מזון ונשק. היום הסכומים האלה כבר פחות משמעותיים, והשאלה היא אם שווה לקחת את הסיכון. אם את שואלת אותי, להיות ארץ מעבר לנפט זה סיכון גדול. גז טבעי שנפלט מתנדף, אבל נפט שדולף עלול לזהם את הים וגם את היבשה. ולכן הסיכון כאן גדול מהרווח. ויש הבדל גדול אם מביאים שתיים־שלוש מכליות בחודש לצורכי מדינת ישראל, או עשרות מכליות כדי להזרים נפט דרך מדינת ישראל".
נובמבר 2021
שר התיירות, יואל רזבוזוב, הצהיר כי הוא מתנגד לעסקת קצא"א. "כל נזק שעלול להיגרם לחופי הים של אילת, למפרץ אילת ולשונית האלמוגים יוביל לכך שהעיר אילת תאבד את הווייתה כעיר תיירות. חשוב שלא נשפוך את התיירות עם הנפט. ההפסד הכלכלי, ככל שיהיה, מביטול העסקה של קצא"א לא משתווה לנזק הכלכלי שעלול להיגרם למשק הישראלי בכלל ולאילת בפרט".
אנשי המכון למחקרי בטחון לאומי פנו לבנט והתריעו שהתועלת של עסקת קצא"א פחותה משמעותית מהסיכונים האסטרטגיים והסביבתיים שהיא מציבה. (קישור)
הרמטכ"ל לשעבר, גדי איזנקוט: "השכל הישר קובע שיש צורך בבחינת התועלת מההסכם".
ועדת פנים והגנת הסביבה קיימה דיון בנושא עסקת קצא"א. מנהלי החברה ניסו לטעון שבמהלך 40 השנים האחרונות לא אירעה שום תאונה בים סוף – טענה שהמשרד להגנת הסביבה דחה מכל וכל. עוד טענו שב-20 השנים הבאות ישראל תתבסס על אנרגיה פוסילית ולכן יש צורך בהמשך יבוא הדלקים. השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה בתגובה, שצריכת האנרגייה תתבסס על גז ולא על נפט, ולכן אין צורך לייבא נפט תוך סיכון שונית האלמוגים, אילת, אשקלון והרי הנגב.
בדיקת כלכליסט (ענת ראה, 14.11.21) מצאה שסך ההכנסות מהעסקה לכל השותפים לא יכולה לעלות על כמה עשרות מליוני שקלים בשנה. בהתחשב בהוצאות שיהיו לקצא"א לשדרוג ותחזוקת תשתיותיה עם הגברת השינוע בהם, המדינה תרוויח מליונים בודדים אם בכלל עסקה, ועם זאת צה"ל ייאלץ להגביר את ההבטחה על מסופי קצא"א על חשבון הקופה הציבורית.
דצמבר 2021
7 דצמבר 2021 – דיון שני בוועדת הפנים והגנת הסביבה. מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ יוראי להב הרצנו, אמר שאין מקום להסכם שמאיים באופן חריף על משאבי הטבע, על הסביבה ועל הביטחון הלאומי וכי הוועדה קוראת לממשלה להשלים בהקדם את עבודת המטה שלה למול סקר הסיכונים, ולשים בראש סדר העדיפויות את ההיבטים הסביבתיים בבואה לבחון את ההסכם. עוד הבטיח שהוועדה תמשיך לעקוב ולבצע דיוני פיקוח ושיח פתוח כדי לאפשר לציבור להשמיע את דברו ולשמוע את עמדת משרדי הממשלה.
פרוסם דו"ח של 43 מדענים מהאגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, הקובע שלא נערך סקר סיכונים מקיף ומבוסס דיו. יש למסד ולהרחיב עריכת סקרי סיכונים בישראל שיעמדו על בסיס מדעי. ע"פ חוות דעתם הסיכונים מהעסקה גוברים על התועלות למשק, כמו כן, ישראל חשופה לפגיעה קשה יותר בשל חוסר הערכות לאסון שפך נפט (קישור לדו"ח).
דצמבר 2021 – דיון בעתירת ארגוני הסביבה בבית המשפט העליון: פרקליטות המדינה הודיעה שהיא תומכת בעמדת המשרד להגנת הסביבה ל"אפס תוספת סיכון למפרץ אילת", עמדה המבטלת את היכולת לממש את ההסכם בזכות התנאים ברשיון העסק והיתר הרעלים המגבילים את כמויות הנפט השנתיות ומספר המכליות שיכולות לעבור דרך אילת בשנה, ולכן עתירת הארגונים מיותרת. לאחר שנשיאת בית המשפט, אסתר חיות, קבעה שלעותרים תהיה זכות לעתור בשנית באם המדינה תחזור מעדתה זו, החליטו ארגוני הסביבה למשוך את עתירתם.
פברואר 2022
חברת קצא"א הגישה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים עתירה כנגד מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, והיחידה הארצית להגנת הסביבה הימית בדרישה לבטל את החלטתם לא לדון ולדחות את דרישת קצא"א לעדכן את תוכנית החירום המפעלית לטיפול באירוע זיהום ים בשמן. עוד דרשו מבית המשפט שיורה למשרד להגנת הסביבה להשלים את תהליך בחינת ואישור סקר הסיכונים.
במקביל הגישה קצא"א עתירה כנגד המשרד להגננת הסביבה על התנאים להיתר הרעלים החדש (לשנת 2000) באשקלון ואילת, ודרשה את ביטול ההגבלה של שני מיליון טון נפט גולמי בשנה באילת, ו-10 מיליון באשקלון. בית המשפט קיבל את עמדת קצא"א שיש מקום לשימוע לגבי שינויים היתר הרעלים אך השאיר על כנה את ההגבלה על הכמות השנתית (הגבלה זו היתה קיימת גם בהתרי הרעלים מהשנים הקודמות).
"צלול" הודיעה בתגובה לעתירות: "קצא"א, שהיא חברה ממשלתית, ממשיכה לפעול כנגד עמדת המשרד להגנת הסביבה המבקש להגן על ערכי הטבע במפרץ אילת, לאורך הערבה והים התיכון. עמדת המשרד נתמכת בחוות דעת ברורה של היועץ המשפטי לממשלה לצד גיבוי מלא של מיטב המומחים העוסקים בהגנת הסביבה ובריאות האדם".
"עמותת צלול, ממובילות המאבק נגד הסכם קצא"א, תבקש מבית המשפט להצטרף כמשיבה להליך במטרה להציג עדויות וחוות דעת הקובעות שהסכם שינוע הנפט עומד בניגוד לאינטרס הציבורי ויסכן באופן מוחשי נכסי טבע, מורשת ונוף. לצד פגיעה אדירה בבריאות הציבור ובענף התיירות.
יוני 2022 – התאחדות התעשיינים הגישה עתירה לבג"צ נגד סמכות המשרד להגנת הסביבה להגביל בכמות שנתית את היתרי הרעלים, את העתירה כתב משרד עורכי הדין המייצג גם את חברת קצא"א. המדינה ביקשה מבג"צ לדחות על הסף עתירה זו, היות ויש עתירה זהה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
אוגוסט 2022 – אל מול לחצי מנכ"ל משרד האוצר וחברת קצא"א לבטל את עמדת המדינה "אפס תוספת סיכון למפרץ אילת", שלחו צלול וארגוני הסביבה מכתב ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה "להבהרה פומבית כי ההחלטה שהתקבלה היא החלטה מקצועית, מבוססת ושקולה וכי, וראוי כי שיקולים אלו יעמדו לנגד עיני כל ממשלה שתקום בעתיד".
אוקטובר-נובמבר 2022
קואליצית ארגוני הסביבה מגייסת את דעת הציבור בארץ ובעולם במטרה למנוע את יישום ההסכם ואת שינוי עמדת המשרד להגנת הסביבה והממשלה כולה, באמצעות פעילות הסברה בוועידת האקלים של האו"ם בשארם אל שייח.