מפרץ אילת הוא השלוחה צפונית של ים סוף המפרידה בין חצי האי סיני לבין חצי האי ערב. המפרץ נחשב לים טרופי המאכלס מאות מיני דגים ושאר יצורים ימיים, וכן שונית אלמוגים נדירה ביופיה שהיא הצפונית בעולם. עושר המינים במפרץ נובע מהיותו ים סגור שבו גלים חלשים יחסית וגם כי מגיעים אליו מזהמים מעטים בלבד – עובדה המסייעת לשקיפות המים ומאפשרת חדירת קרני שמש התורמות ליצירת כר מחיה פורה לדגים ואלמוגים.
שוניות האלמוגים במפרץ אילת הן היחידות שהצליחו לשרוד את תופעת ההלבנה שמאפיינת בשנים האחרונות שוניות אלמוגים בכל רחבי העולם. לדעת חוקרים מישראל ומשוויץ (ראו להלן) הסיבה לכך היא עמידות גנטית שפיתחו האלמוגים לטמפרטורות גבוהות כתוצאה מהעובדה שהגיעו לצפון המפרץ מאזורים חמים יותר – מיצרי באב אל מנדב. מכאן שגם אם טמפרטורת המים תעלה – האלמוגים יצליחו לשרוד. אלא שלדעת החוקרים השונית לא תשרוד זיהומים ובעיקר זיהום בנפט, לכן מוטל עלינו למנוע את הזיהום בכל מחיר – עבור מפרץ אילת ועקבה, הים האדום וכל שאר העולם.
המחקר על חשיבותם של אלמוגי אילת התקיים במעבדה של פרופ' מעוז פיין מהפקולטה למדעי החיים בבר-אילן והמכון הבין אוניברסיטאי למדעי הים יחד עם חוקרים מהעולם: ד"ר כריסטין פרייר-פז'ס, ראש צוות האקופיזיולוגיה של אלמוגים במרכז המדעי של מונקו, פרופ' יהודה בניהו מאוניברסיטת תל אביב וד"ר עלי אל-סוואלמיה, מנהל תחנת הים בעקבה שבירדן.
החוקרים בחנו את העמידות של שוניות האלמוגים בעומקים שאליהם מגיע פחות אור, הנקראים "אזורי הדמדומים". במהלך המחקר הם ירדו באמצעות רובוט לאלמוגים בעומקים של עשרות עד מאות מטרים, שאליהם מגיע מעט אור, אנרגייה שהיא הכרחית לאלמוגים בוני שונית.
בין מסקנות המחקר – בעוד ששוניות האלמוגים באוסטרליה, הקריביים, אינדונזיה ועוד, הולכות ונכחדות ואיבדו אחוזים ניכרים משטחן בתוך פרק זמן קצר של 30 השנים האחרונות, השונית במפרץ אילת ממשיכה להתקיים ואפילו משתפרת.
לדעת החוקרים הסיבה לכך היא, שאלמוגים שהגיעו לפני 7,000 שנה לצפון ים סוף, אחרי שעברו בדרומו, הם מהסוג שעמיד לטמפרטורות גבוהות. כלומר, גם אם הטמפרוטורה תעלה, הם יצליחו להמשיך ולשרוד. החוקרים הגיעו לשוניות עמוקות, ובדקו האם גם שם העמידות עדיין נשמרת. התוצאות הראשוניות מעודדות ומראות שגם האלמוגים באזור הדמדומים מגלים עמידות לטמפרטורות גבוהות יחסית. החוקרים חשפו את האלמוגים לטמפרטורות עולות במסגרת מערכת ניסוי, והבחינו כי בדומה לאלמוגים במים רדודים במפרץ הם מגלים עמידות גם לחמש מעלות מעל המקסימום בקיץ (27.5 מעלות). כלומר, מפרץ אילת הוא המקום היחיד בעולם שבו השוניות יצליחו לשרוד עוד כמה עשרות שנים, כל עוד לא יחשפו לזיהום – ובעיקר לזיהום נפט!
שוניות האלמוגים של מפרץ אילת הן בעלות חשיבות אוניברסלית בשל עושרן הביולוגי ועמידותן בפני אירועי הלבנה 2,1. מחקרים רבים שנערכו בעשור האחרון במעבדתי בשיתוף חוקרים מובילים מן העולם מצביעים על מפרץ אילת כמקלט לשוניות אלמוגים מפני שינויים גלובליים (התחממות והחמצת הים). מחקרים אלו הראו עמידות יוצאת דופן של אלמוגים בפני עלית טמפרטורה, ונתמכו על ידי מחקרים נוספים ממדינות האזור (בעיקר ערב הסעודית)7–3,1.
עם זאת, נמצא כי הפרעות מקומיות כגון זיהומים פוגעות בעמידות לעליית טמפרטורה10–8.
מאירועי זיהום נפט באותו מקום לפני מספר עשורים אנו יודעים כי הפגיעה הפיזיולוגית והאקולוגית בבוני ודיירי השונית גדולה מאד13–11 ושיקום השונית לאחר פגיעות אלו יכול להמשך עשורים. לחץ סביבתי גלובלי ומקומי בשנים האחרונות אף מגביר את שבריריותן של השוניות14 ולכן יש להרחיק הפרעות נוספות ככל הניתן .
הסכם שינוע הנפט דרך קצא"א מביא נפט גולמי ותוצריו בסמיכות לשונית בעלת ערכיות מן הגבוהות בעולם. סיכון שונית עם סיכויי השרידות הגבוהים ביותר בעולם הוא פשע סביבתי וסיכון משאב טבעי ממנו חיים ומתפרנסים מאות אלפי משפחות במפרץ אילת בישראל, ירדן ומצריים. פגיעה בשוניות מפרץ אילת תהווה פגיעה כלכלית הרסנית. במצרים יותר מבקרים בשוניות האלמוגים מאשר בפירמידות15 ופגיעה בשונית תהווה פגיעה אנושה ביכולתם של מאות אלפים להתפרנס.
בהתחשב בתקלות בשנים האחרונות הקשורות לחברת קצא"א, זיהום נפט אינו שאלה של האם אלא מתי וכמה נפט יגיע לסביבת השונית .פגיעה באלמוגים בוני שונית תביא לפגיעה באלפי מינים דיירי השונית כחסרי חוליות ודגים ותביא לפגיעה בשירותים האקולוגיים שהשונית מספקת (תיירות, מזון ותרופות).
לא סביר שבעוד ניתנה לנו הזדמנות פז להחזיק בשונית בריאה ובעלת סגולות ייחודיות, שונית שתוכרז בעתיד כאתר מורשת עולמי16, תתרחש פעילות מסכנת ומתעלמת מערכה האדיר של השונית במפרץ אילת.
יש לגלות אחריות לאומית ובינלאומית ולהסיר את איום זיהום הנפט לאלתר.
מקורות
170038 10.1098/Rsos.170038.)2017(
Gulf of Aqaba are resilient to thermal stress but sensitive to high light. Coral Reefs
36, 1071-1082, doi:10.1007/s00338-017-1598-1.)2017(