עוצרים את הפיכת אילת ואשקלון לערי נפט וגז

צינור הגז ומתקן ההנזלה

צינור הגז ומתקן ההנזלה, בעלות של 700 מיליון שקל, יבלמו את המעבר של אילת והערבה לשימוש באנרגיית שמש ויזהמו את האוויר, הים והאלמוגים

המועצה הארצית מקדמת תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) 37/ה/3 לרצועת תשתיות משולבת באזור הנגב, הערבה ואילת שמטרתה לחבר אזורים אלה למערכת הגז הטבעי אך גם ליצא את הגז.

במרכז התוכנית  צינור גז ענק – בקוטר של 36 צול, בעלות של 700 מיליון שקל מכספי משלם המיסים, שיעביר את הגז מהים התיכון למפרץ אילת. בקצה צינור הגז הענק מתוכנן מתקן הנזלה שמטרתו לייצא את הגז תוך סיכון הסביבה, הבריאות ואלמוגי מפרץ אילת.

הצינור - שלוש חלופות גרועות

המועצה הארצית בוחנת שלוש חלופות לצינור – אחת גרועה מקודמתה – שכן תכליתו של הצינור בסופו של דבר היא יצוא גז תוך פגיעה בשטחים הפתוחים של ישראל ופגיעה בבריאות תושבי אילת והאלמוגים:

חלופה 1 – מרחב מערבי – מאשלים ומשאבי שדה ועד  לדרך 10 – בסמוך לגבול המצרי ובתוך שמורת הטבע הר הנגב המרכזי. משם התוואי ימשיך לאורך דרך 12 במקביל לגבול עד לעיר אילת. התוואי עובר בתוך שמורת הטבע הרי אילת וחוצה שמונה נחלים ראשיים – נחל לבן, נחל ניצנה, נחל חורשה, נחל לוץ, נחל פארן, נחל חיון, נחל שחורת ונחל שלמה ומספר שמורות טבע מוכרזות – הרי אילת, שמורת הר הנגב, מכתש רמון מערבי, שמורת נחל לבן וחולות שונרה וכן ארבעה מסדרונות אקולוגיים ארציים.

חלופה 2 – מרחב מרכזי -ראשית הקו בתחנת הגז של דימונה, לכביש 40 דרך ירוחם, מצפה רמון ולב מכתש רמון עד לחיבור לכביש 90 בצומת קטורה ומשם עד לחיבור של קצא"א בבאר אורה. משם ימשיך הקו עד למתחם קצא"א בדרום העיר.

התוואי עובר בלב שטחי אש פעילים וחוצה 17 נחלים: ירוחם, רביבים, הרועה, צין, רמון, נקרות, שחורת, טרשים, ציה, ציחור, חיון, תמנע, רחם, שחורות, רודד, רודף ושלמה. ועובר בשמורת הר נגב מרכזי, מכתש רמון מערבי, שמורת מצוק הצינים, צין, ערבות, עברונה והרי אילת.

חלופה 3 – מרחב מזרחי – מצומת הערבה, בסמיכות לדרך מס' 90, משם ימשיך הקו דרומה עד לעיר אילת. התוואי חוצה 16 נחלים ראשיים: תמר, צפית, צין, סיף, אמציהו, חצבה, עדן נקרות, עוש, ברק, פארן, חיון, תמנע, רחם, שחורת ורודד ועובר בלב שמורות טבע – מכתשים, יטבתה ערבה ועברונה ובתחום שלושה יערות: שיטים, יטבתה וחצבה.

 

מתקן ההנזלה - מסוכן לבריאות ולאלמוגים

בקצה הצינור מתוכנן מתקן הנזלה שמטרתו להפוך את הגז לנוזל שיאפשר ליצאו לארצות אחרות דרך מפרץ אילת. לנקודת הקצה נקבעו שלוש חלופות: בסמוך לאזור התעשייה שחרות, בסמוך לתחנת הכוח אילת ובנמל קצא"א.  

כל חלופה שתבחר תהיה קרובה לשכונות מגורים, תגרום לזיהום אויר כבד שיפגע בבריאות ותפגע אנושות במהלך הנרחב המתוכנן להעביר את כל הערבה והעיר אילת לשימוש מלא באנרגיית שמש. במקום להפוך את האזור למוביל עולמי לפתרונות של אנרגייה מתחדשת, התוכנית מגבירה את התלות בגז לדורות רבים. הגז טבעי מורכב ברובו (98%) ממתאן הפוגע בכדור הארץ ומאיץ את משבר האקלים. בכל העולם פועלים להפחתת השימוש בגז ומסתמכים עליו כעל אנרגיית מעבר עד לאימוץ מלא של אנרגיות מתחדשות.

הטענה שהגז שיגיע לאילת יאפשר חשמל זול יותר למלונות וליישובים באזור אינה נכונה – אפשר לספק אנרגייה סולרית נקייה במחיר נמוך מזה של שריפת גז, שהשימוש בו לא רק יקר יותר אלא גם מונופוליסטי, מזהם ומסוכן. 

ההצדקה הכלכלית היחידה לתוכנית היא יצוא גז נוזלי ממתקן ההנזלה המזהם והמסוכן.

אם אילת והערבה זקוקות למעט גז כדי לפתח תעשייה מקומית, אפשר לייבאו ממצרים דרך נמל עקבה באמצעות צינור הנמצא 11 ק"מ מאילת. זהו פתרון סביבתי וזול שגם יחזק את הקשרים עם ירדן ומצרים.

מה אפשר לעשות עם 700 מיליון שקל?

להשקיע במנופי פיתוח אמיתיים ומקיימים כמו ביוטכנולוגיה ימית (תוך הקפדה על מניעת זיהום הים), הייטק, אנרגייה נקייה, תיירות, חקלאות ועוד