אנו, המדענים החתומים מטה, פונים אליכם בקריאה דחופה למנוע את חידוש פעילות צינור קצא"א ואת הפיכת אילת ואשקלון לנמלי נפט.

אנו מגיעים ממגוון דיסיפלינות מקצועיות רלוונטיות להגנת הסביבה הימית והיבשתית – ביולוגים, גיאולוגים ואקולוגים העוסקים בלימוד וחקר הים והחיים בו, וכן גיאוגרפים, מהנדסים, כלכלנים, מתכנני ערים ומומחים לבריאות הציבור.

 בימים אלה מקודם מיזם חדש להובלת נפט מממדינות המפרץ הפרסי לנמל אילת ומשם לנמלי הים התיכון ואירופה באמצעות התשתית של חברת קצא"א. על פי ההצעה[1], עשרות מכליות נפט יפרקו בכל שנה נפט ותזקיקים במזח קצא"א – הצמוד לשמורת האלמוגים באילת, שיזרמו בצינורות מתיישנים לאורך הערבה והנגב, אל מסוף אשקלון, ומשם ייאספו במכליות נפט לאירופה. הסכם זה חושף את  מפרץ אילת-עקבה ואת חופי סיני והאלמוגים שבהם לסכנה אדירה שמקורה בדליפה, תקלה או חבלה מכוונת, שבאזורנו הן עניין של זמן, כמו גם את חופי הים התיכון ותוואי הדרך.

על פי דיווחי קצא"א, ההסכם ישרת עד 120 מכליות ענק (250 אלף טון) בשנה[2], שיעגנו וישנעו נפט דרך מזחי אילת ואשקלון. די בתקלה או חבלה אחת "קטנה" באחת המכליות כדי לגרום לאסון סביבתי גדול, גם בים התיכון, ובעיקר בים סוף. למשל, אם "רק" 1% מתכולת מכלית תשפך לים, זו כמות של אלפי חביות נפט[3], שתתפשט במפרץ הקטן ותכסה את החופים ושוניות האלמוגים של אילת, עקבה וחופי סיני.  

 שוניות אלמוגים נחשבות מבחינת עושר ומגוון ביולוגי ל'יערות הגשם" התת ימיים של העולם. שונית האלמוגים באילת כמעט נכחדה בשנות ה-70' עקב פעילותו האינטנסיבית של מסוף מכליות הנפט של קצא"א דאז, והשתקמה אך בקושי במשך כ-40 שנה. השונית נפגעה שוב קשות בסופה לפני חצי שנה אך לא תשרוד מכה נוספת של שפך נפט גדול ממכליות!

אלמוגי צפון ים סוף ייחודיים ברמה עולמית בזכות המבנה הגנטי שלהם, שהופך אותם חסינים יותר לעליית טמפרטורות מי הים הגורמת לתופעת הלבנה (Bleaching). המחסלת שוניות אלמוגים בכל העולם. בשל כך, האלמוגים של מפרץ אילת הם אוצר טבע ייחודי ונדיר שחשיבותו בעת משבר האקלים עולה: הם יכולים להיות המקור לשיקום שוניות אלמוגים בכל העולם. דליפת נפט, לא רק תהרוג את האלמוגים במפרץ אילת, אלא תפגע בסיכויי הצלת האלמוגים מכליה בכל העולם.

שפך נפט על פני המים חוסם מעבר אור ומונע מעבר חמצן מהאוויר למים, חלקיקיו הכבדים שוקעים, מתערבלים ומרחפים בגוף המים. דגים אוכלי פלנקטון בולעים חלקיקי נפט, וכך הוא עובר לרקמות הגוף וחודר לשרשרת המזון בים. תרכובות המתפזרות מהנפט במים, גורמות לתהליכים מסרטנים, לפגיעה במערכות הרבייה ובגידול השלבים הצעירים (לרוות מעוותות) של בעלי החיים הימיים. יתרה מכך, הנפט גורם לתמותת עופות ויונקים ימיים הנקלעים למקום המזוהם. כתם הנפט נדבק לגופם, מתמצק והופך לזפת דביקה ומכבידה המונעת יכולת תעופה (עופות מים) או נשימה (יונקים ימיים, כדוגמת דולפינים ופרות ים). זיהום נפט (מגע ישיר ברקמות) גורם לפגיעה היקפית בכל המערכת האקולוגית בים, ועל אחת כמה בשוניות האלמוגים שלאורך החופים.

שמורת האלמוגים נמצאת במרחק של מאות מטרים ממסלול וממזח מכליות הנפט. אין תקדים בעולם למכליות שפורקות נפט בצמידות לשמורות טבע. בנוסף, בשל הרוחות החזקות הנושבות במפרץ, כל זיהום נפט יגיע מהר לאזור החוף שבו נמצאת השונית. כמו כן, ככל שתנועת המכליות ערה יותר גוברת הסכנה לחבלה או תאונה כשאחת האוניות תעלה על שרטון בגלל תמרון כושל שיוביל לדליפה. 

סכנה נוספת טמונה במיקומו הגיאולגי של מפרץ אילת החשוף לרעידות אדמה, כלומר אזור נמל אילת עלול להיות המוקד של הרעידה הגדולה הבאה. המתקנים המיושנים במסוף קצא"א נבנו טרם החלו תקנים מודרניים לבניה עמידה לרעידות אדמה.

שוניות האלמוגים ועושר החיי בהם, הן הלב של הטבע ושל התיירות באזור ומקור משיכה למיליוני תיירים מדי שנה לאילת, עקבה ולחופי סיני. כל מכלית מהווה סכנה לדליפה, שעלולה לחסל את ערי התיירות אילת ועקבה וכן את התיירות שנבנתה לאורך סיני בשטח המצרי. שלוש המדינות השקיעו מיליארדי דולרים בהקמת אלפי חדרי מלון ושדות תעופה חדישים, ואלה עלולים לרדת לטמיון במקרה של אירוע זיהום ים חמור בנפט, שיהרוס את החופים היפיפיים, שהם מוקד משיכת התיירים. אין תקדים בעולם למכליות שפורקות נפט בצמידות לאתרי תיירות ולחופי רחצה.

 לאורך צינור הנפט של קצא"א בין אילת ואשקלון אירעו במהלך השנים אסונות טבע חמורים בעברונה, בנחל צין ובמקומות נוספים. הגדלת הזרמת הנפט בצינור היבשתי חושפת לסכנה שמורות ושטחים רגישים לזיהום בנפט, שהטבע לא יצליח להתאושש ממנו. ב-2014 באסון עברונה דלפו "רק" 5,000 מ"ק של נפט. כל אסון כזה, (ובמידה וההסכם יתממש אין ספק שיתרחשו עוד אסונות כאלה), יהיה חמור עשרות מונים אם יתרחש בים.

 במסוף אשקלון שפך נפט יעצור את התפלת המים במתקני התפלה המספקים חלק גדול ממי השתייה בישראל. דליפה חמורה תזהם את חופי הים התיכון לאורך קילומטרים רבים, ותפגע בעסקים ובתשתיות חיוניות נוספות.

כניסת עשרות מכליות נפט נוספות בשנה למסופי קצא"א באילת ואשקלון והגברת הפעילות בחוות המיכלים לידן יגבירו את זיהום האוויר והתחלואה בערים אלו[4]. בישראל אין תקנות למניעת זיהום אויר מאוניות[5], וחוות מיכלים דלקים אינן נדרשות להיתר פליטה. מזהמי אוויר ממקורות אלו הוגדרו על ידי ארגון הבריאות העולמי וארגוני רופאים בינלאומיים כגורם סיבתי לתוצאי בריאות שונים כגון: מוות ממחלות לב ונשימה, מוות מכלל הסיבות, החמרה של אסתמה בילדים, תחלואה במחלות לב, לידת תינוקות במשקל נמוך וסרטן ריאה[6].

במקרה של אסון אקולגי צפויות אלפי משפחות באילת לאבד את מקור פרנסתן והשקעות של מליארדים בבניית תשתיות תיירותיות לאורך כל מפרץ אילת/עקבה ירדו לטמיון. עיריית אילת אישרה תוכניות פיתוח תיירותי ואזרחי מרשימות לשנים הקרובות[7]. העיר שנכנסה לרשימת ערי המפרץ היפות בעולם תהפוך לעיר נמל נפט וגז ועיירת תיירות נטושה, ענייה ועם תחלואה עולה.

כל אזרח אשר הים והטבע קרובים לליבו צריך לקום ולהשמיע את התנגדותו לתוכנית זו. מנקודת מבט של ניהול סיכונים, הרי שקצא"א והיזמים השותפים שלה זוכים לסיכוי לרווח עצום, ללא סיכון, בעוד העיר אילת נושאת בסיכון, ללא סיכוי. התרומה לישראל, לעיר אילת ולמפרץ אילת מפרויקט זה היא שולית, אולם הסיכון להרס מקור ההכנסה העיקרי של העיר הוא בל יתואר.

אנו קוראים למשלת ישראל לבחון את מלוא הסיכונים שעל הכף ולא לאשר את המשך קידום המיזם של חברת קצא"א, שהיא חברה ממשלתית וכפופה לשר האוצר. אנא עזרו לנו להציל את המפרץ באמצעות התנגדות פומבית לתוכנית הזו. לאחר האסון לא יהיה עוד על מה להצטער.