אירועי דליפה ידועים בצינור קצא"א
10 באוקטובר 1975
עברונה
בעקבות עבודות ריתוך, כ- 14 ק"מ מצפון לאילת, כ- 10,000 מ"ק נפט גולמי פרצו מהצינור וזרמו דרך כביש 90 ולאורך ערוצי נחל עברונה.
אוקטובר 2007
טירת הכרמל
דליפה של עשרות מ"ק נפט בסמוך לטירת הכרמל בעקבות פגם בצינור. הוכחה שכשל יכול לקרות גם ללא פגיעה.
יוני וספטמבר 2011
נחל צין
שתי פגיעות של כלים הנדסיים בצינור בנחל צין ודליפה של דלק סילוני. הוגשו כתבי אישום נגד בעלי תפקידים בחברה והושתו קנסות כספיים.
נובמבר 2013
דרום הנגב
דליפה בצינור הנפט באזור חניון הרועה ליד קיבוץ שדה בוקר בדרום הנגב. הנפט גרם לזיהום השטחים הפתוחים.
אוקטובר 2014
בית יהושע
דליפה מצינור קצא"א בשדות מושב בית יהושע בסמוך לנתניה. הנפט חלחל בשדות המושב וגרם לנזק סביבתי.
3 בדצמבר 2014
עברונה
החמורה מכולן: דליפת של כ-5,000 מ"ק נפט בצומת באר אורה, לאורך כביש 90 לשמורת עברונה.
אוגוסט 2021
מועצה אזורית חוף אשקלון
דליפה מצינור בתחום המועצה זיהמה מאות טונות של קרקע על פני כ-300 דונם. 800 טונות אדמה מזוהמת פונו מהאתר
אסון עברונה - אחד החמורים שארעו בארץ
במסגרת עבודות בצומת באר אורה, בסמוך לאילת, נפרץ צינור הנפט של החברה, וחמישה מיליון מ"ק נפט, בשווי כולל של 8-10 מיליון שקל, הציפו את הכביש לאילת, את שמורת עין עברונה והגיעו עד לממלכת ירדן. הנפט פגע קשות בשמורה, גרם לנזק אדיר לעצי השיטים והדקלים הנדירים שבמקום ולחי והצומח. חלק מתושבי האזור, ובהם תושבים מירדן, אושפזו בבתי חולים לאחר שחשו ברע. במסגרת פעולות השיקום פונו מהשמורה כ-55 אלף טון קרקע.
במשך שעות עמלו אנשי רשות שמורות הטבע כדי לשאוב את הנפט ולפנות חלק מהקרקע. עיקר המאמץ התמקד במציאת פתרונות לפירוק הנפט שנותר במקום באמצעות חיידקים. על-פי הערכה, יעברו עשרות שנים עד לתיקון הנזק.
המשרד להגנת הסביבה הגדיר את האירוע בבאר אורה כאחד מאסונות הטבע הקשים ביותר שארעו בארץ. בעקבות האירוע הוגשו תביעות יצוגיות נגד קצא"א שהסתיימו בהסכם פשרה לפיו החברה תשלם 100 מיליון שקל לשיקום הנזקים, לפיצוי הציבור ועוד. עוד התחייבה קצא"א להשלים ביצוע תוכנית למניעת דליפות נפט בקו ולהעמיד סכום של כ-10 מיליון שקל לביצוע עבודות ניטור ומניעה בצינורות נוספים של החברה (בקווים של 16 ועד 18 צול).
וגם פגיעה באלמוגים - 2012
ב- 2012 שכרה קצא"א את שירותיה של חברת "מרינה דרומית דיוורס" כדי שתסיר מפגעים בנקודות קשירה של אוניות נפט. העבודות נעשו ללא אישור רשות הטבע והגנים, ובמהלכן נחתכו חמש כלונסאות שנפלו למים ופגעו ביותר מאלפיים אלמוגים ששיקומם יימשך שנים רבות. בערעור טענה קצא"א שלא ידעה שעליה לבקש אישור לעבודות וכי בקשה כזו מוטלת על הקבלן.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע ביקר את טענות של קצא"א. לדברי השופט: "קצא"א הגוף אשר מחזיק במקום, ואשר מנהל אותו, מתפעל אותו, מקיים בו מתקנים, ומנהל בו פעילות ימית, מבקשת למעשה מבית משפט השלום ומבית משפט זה, כי יינתן אמון בטענה כי היא והפועלים מטעמה כלל לא יודעים שקיימים במקום אלמוגים". השופט גם דחה את הטענה שרשות הטבע והגנים ניהלה מדיניות עמומה בכל הקשור למניעת פגיעה באלמוגים, וקבע שיש לקצא"א אחריות על הנזק על אף שהעבודות בוצעו על ידי גורם אחר. כמו כן, השופט הוסיף שהקנסות שנקבעו נמוכים לדעתו באופן משמעותי מאלו שיש להטיל במקרה של פגיעה כה נרחבת בערכי טבע מוגנים והטיל על קצא"א קנס מוגדל.