ארכיון פוסטים מאת: Dalia Tal

שינוע נפט דרך מפרץ אילת – עמדת רשות הטבע והגנים

שינוע נפט דרך מפרץ אילת – עמדת רשות הטבע והגנים

ד"ר יהושע שקדי, מדען ראשי

כתבו ותרמו למסמך: ד"ר אסף זבולוני, גלעד גבאי, ד"ר אסף צוער, רותי נשיץ, יגאל בן ארי, ד"ר רות יהל, ד"ר יריב מליחי

חברת קצא"א חתמה על הסכם לשינוע כמויות גדולות של נפט מהמפרץ הפרסי במכליות דרך מפרץ אילת, הזרמתו מנמל הנפט באילת בתשתית הצנרת הקיימת לנמל הנפט באשקלון ומשם למדינות הים התיכון. תקלה בתהליכי השינוע וההזרמה, במפרץ אילת, בצינורות הנפט או בנמל אשקלון, עלולה לגרום לאסון אקולוגי גדול שתוצאותיו יהיו בלתי הפיכות. במסמך זה נצביע על הסכנות הכרוכות בשינוע הנפט בדגש על הפגיעה במערכות האקולוגיות, במפרץ אילת, (עמוד 2), פריצה בצנרת הנפט (עמוד 8) באשקלון (עמוד 9). חשוב להדגיש, מתוך חוות הדעת האקולוגית על הנזק הפוטנציאלי במפרץ אילת, את החשיבות הגלובלית של שונית האלמוגים במפרץ. שוניות אלה מראות עמידות לתופעת הלבנת האלמוגים הנפוצה ופוגעת קשות בשוניות רבות בעולם. עמידות זו מוסברת בתהליכי ברירה טבעית שהתרחשו בדרום הים האדום והם ספציפיים לאזור זה בזכות תנאים אקלימיים, אוקיינוגרפיים וגאוגרפיים ייחודיים לים האדום בכלל ולמפרץ אילת בפרט. יש להתייחס למפרץ אילת כמפלט עולמי לשוניות אלמוגים, ולפיכך חובתה של ישראל היא להגן מכל משמר על השוניות שבשטחה. אין אפשרות למנוע טעויות וכשלים, ולכן הגדלת כמויות הנפט המוזרמות למפרץ מהווה סיכון ממשי.

 


פריצת הנפט בעברונה בדצמבר 2014 ובנחל צין במועדים מוקדמים יותר הוכיחו שיש חשש סביר לפריצת נפט גם ביבשה. הזרמת אלפי מטרים מעוקבים של נפט לשמורת הטבע בעברונה נגרמה בגלל טעות אנוש. לצערנו, טעויות קורות והניסיון מראה שאין אפשרות למנוע אותן לחלוטין. יש לציין שהמאמצים שהתבצעו בעזרת
קצא"א בעלות עתק לפירוק הנפט שנאצר באדמות השמורה צלח רק בחלקו. גם לאחר שמתגלות טעויות ויש
המלצות לתיקונן, הן אינן מתבצעות, בנוסף, המגופים שהיו אמורים להיות מותקנים לאורך צנרת הנפט, על
פי סקר הסיכונים שביצעה חברת קצא"א, עדיין לא הותקנו. לכן, הזרמת כמויות גדולות של נפט בצינורות ממפרץ אילת לאשקלון מהווה סיכון ממשי למערכות האקולוגיות היבשתיות בתחומן עובר קו הנפט. למרות שעיקר המסמך עוסק בנזקים האקולוגיים, איננו מתעלמים מהנזקים הפוטנציאליים לאספקטים אחרים, בעיקר במפרץ אילת, במקרה של תקלה. כלכלת העיר אילת נשענת על תיירות והמפרץ הוא עמוד התווך של התיירות בעיר. פריצת נפט אל מי הים, במקרה של תקלה, עלולה לגרום לנזק קשה לתיירות ופגיעה כלכלית שהשפעותיה על העיר ותושביה לא ימחו תקופה ארוכה. זיהום בנפט עלול לפגוע גם בהתפלת המים לשתיה וגם בחקלאות הימית. הגדלת תנועת המכליות ותדירות הפריקה וההעמסה שלהן בנמל הנפט באשקלון עלולה להוות סיכון לערכי הטבע והמורשת גם בים התיכון. זיהום בדלק ממקור זה עלול לפגוע באוצרות הארכאולוגיים הימיים המצויים מצפון לנמל בתחומי הגן הלאומי אשקלון, בתחומי שמורת הטבע הימית אבטח ובחופים החוליים המשמשים אתרי הטלה של צבות ים. בנוסף, זיהום ים בדלק עלול לפגוע בתשתיות החופיות המרובות באזור זה, ובמיוחד במתקני ההתפלה באשקלון, אשדוד ושורק המספקים כמות נכבדה מהמים השפירים בישראל.

 

רשות הטבע והגנים מודעת למאמצים של המשרד להגנת הסביבה להתוות הנחיות רגולטוריות בתהליך שינוע הנפט, וברור שהנחיות מהודקות יכולות לצמצם את הסכנות החבורות לכך. אולם, הניסיון מראה שרגולציה יכולה להקטין סיכונים אך לא למנוע אותם, וכשמדובר במערכות אקולוגיות ייחודיות ורגישות, אין להסתכן כלל. לפיכך, רשות הטבע והגנים מתנגדת לשינוע נפט דרך מפרץ אילת בכלל ולהגדלה של כמויות הנפט בפרט.

עיריית אילת אישרה פה אחד מאבק משותף לשמירה על המפרץ

במסגרת ההחלטה הודיעה מועצת העיר, שהיא בעד גז טבעי באילת אך נגד הקמת מתקן הנזלה. בעניין הרחבת פעילות הנפט הודיעה המועצה שתתנגד לכל הרחבת פעילות הכרוכה בסיכונים ותפעל לסיכולה בכל האמצעים העומדים לרשותה. עוד החליטה להקים מטה ציבורי רב זרועי להובלת המאבק לשמירת מפרץ אילת כאחד מנכסי הטבע המשמעותיים של העיר.

בעניין הגז הטבעי הודיעה מועצת העיר שבמסגרת השאיפה להגיע לעצמאות אנרגטית בתוך חמש שנים, היא תדרוש מהמדינה להשקיע את כל המשאבים בתחום זה בדגש על האנרגיה הסולארית וכי היא  אינה מתנגדת לחיבור העיר לרשת הארצית לחלוקת גז טבעי לשם אספקת גז לצרכנים הפרטיים בעיר ובסביבתה, בתיאום מלא איתה לצד זאת, היא מתנגדת לייצוא גז טבעי דרך נמל אילת (לרבות נמל קצא"א) ולהקמת מתקן הנזלה בתחום העיר, וכן להנחת תשתית החורגת מצרכי הצרכנים בעיר ומאפשרת ייצוא עתידי. העירייה תפעל לבירור מול גורמי הממשלה הרלוונטיים האם יש כוונה להקים מתקן הנזלה בעיר, וככל שיתברר שיש כוונה כזו, תפעל העירייה לסיכולה בכל האמצעים העומדים לרשותה, לרבות אמצעים פוליטיים ומשפטיים. 

בעניין הרחבת פעילות הובלת הנפט הודיעה מועצת העיר, כי העירייה תפעל לבירור מול גורמי הממשלה הרלוונטיים אילו אמצעי בטיחות ננקטים כיום ואילו אמצעי בטיחות נוספים יידרשו כדי להבטיח שפעילות הובלת נפט דרך נמל קצא"א באילת אינה כרוכה בסיכונים לא קבילים לסביבה (לרבות נזקים לסביבה הימית, לשמורת האלמוגים, לסביבה ביבשה ובכלל). עיריית אילת דורשת לערוך סקר סיכונים בסטנדרטים הגבוהים ביותר, וכן דורשת לנקוט בכל אמצעי הבטיחות הדרושים כדי להבטיח שפעילות הובלת הנפט אינה כרוכה בסיכונים בלתי קבילים. ככל שיתברר כי הרחבת הפעילות אינה מותנית בעריכת סקר סיכונים מתאים, או כי לאחר נקיטת אמצעי הבטיחות שנדרשו נותרו סיכונים לא קבילים, תתנגד העירייה לכל הרחבת פעילות הכרוכה בסיכונים כאלה, ותפעל לסיכולה בכל האמצעים העומדים לרשותה, לרבות אמצעים פוליטיים ומשפטיים.

ארגוני הסביבה לג'ון קרי: "הסכמי אברהם נוגדים את ההסכמים בין ארה"ב לישראל למלחמה במשבר האקלים"

ארגוני הסביבה שלחו מכתב לשליח הנשיאותי האמריקאי המיוחד לנושא משבר האקלים, ג'ון קרי, ובו הביעו את חששם מכך שהסכמי אברהם, הכוללים העברת נפט ממדינות המפרץ לאירופה דרך ישראל, נוגדים את שיתוף הפעולה בין ישראל לארה"ב בנושא משבר האקלים. 

עוד כתבו שבעקבות ההסכם ישראל תהפוך לתחנת מעבר לנפט ממדינות המפרץ לאירופה. לדבריהם: "על-פי מסמך ההבנות בין הצדדים הנפט ממדינות המפרץ יגיע למפרץ אילת, יוכנס לצינור של קצא"א ויוזרם לאורך מאות קילומטרים לנמל אשקלון שלחוף הים התיכון, שם יוטען שוב על מכליות שיקחו אותו לאירופה. מהלך זה חושף את שונית האלמוגים היחודית של המפרץ לסכנה שתשפיע על ירדן ומצרים. זיהום נפט עלול להתרחש גם בהרי הנגב ובים התיכון.

עוד ביקשו מקרי לאפשר להם לשוחח עם אנשי הצוות שלו כדי להדגיש בפניהם את חששם העמוק מפני יישום התוכנית.

מנכ"ל "צלול", מאיה יעקבס, בנאום בכיכר הבימה: "ארגוני הסביבה ופעילים רבים התאחדו למאבק משותף – לעצור את קצאא ולהציל את ים סוף והים התיכון מזיהום ודאי בנפט"

שלום לכם אוהבי הים

תודה שבאתם להפגנה הגדולה ביותר אי פעם להגנת הים מזיהום. כואב הלב שנדרש אסון הזפת בחופים להפנמת האזהרות של עמותת צלול שנים רבות, על סיכוני הנפט והגז לים ולחופים.

תאמינו או לא, למרות המראות הקשים, עם זיהום הזפת עוד יצאנו בזול יחסית, אל מול איומי נפט וקונדנסט – הדלק שמפיקים עם הגז. אם אלה יפגעו בחופינו, הזיהום ומשך פגיעתו יהיו הרבה יותר ממושכים, יקרים וקשים.

אנחנו כאן היום, בדרישה לעצור את הסיכונים הגדולים ולמנוע את האסון הבא!

אלפי האנשים הרבים שהתנדבו באהבה ודאגה לנקות את החופים, ואתם שכאן היום, כולכם קרן האור המרגשת במהלך השבועות השחורים מהזפת.

לפני 5 שנים עמדתי פה, על הגבעה הזאת, באחת ההפגנות הגדולות ביותר של המאבק במתווה הגז, שצלול היתה מהמובילים שלו.

כשכולם זעקו על שוד הגז, צלול התריעה על חוסר האחריות בניהול הקידוחים הימיים בלי פיקוח והרתעה מספקים, על ההתעלמות מההשלכות הסביבתיות, הבריאותיות וכלכליות של אסון דליפה גדול, וכל זה, בלי מוכנות לטיפול חירום בים.

אלה הדברים שאמרתי לפני 5 שנים. לצערי, הכל אקטואלי גם להיום

ישראל מפקירה את הים! 

המדינה לא דורשת מהחברות לקחת אחריות על הסיכון הגדול שבפעילותן ולא דורשת שהקידוחים יתבצעו ברמת בטיחות מחמירה כמו במקומות אחרים בעולם.

המדינה לא דורשת מהחברות להפקיד ערבויות גבוהות או שיהיה להן ביטוח שנוכל להתמודד עם נזקים שייגרמו!

ישראל מפקירה את הים, וזה גם יפגע בכיס של כולנו!

דליפת נפט או קונדנסט, תפגע בהתפלת המים, בייצור החשמל, בתיירות החופים, בסחר הימי ובדייג. וזה עוד לפני שדיברנו על העלויות הגבוהות של שיקום הסביבה הימית. אלה מיליארדים שיגולגלו עלינו הציבור.

כל זה נאמר לפני 5 שנים.

מאז הדבר היחיד שהשתנה הם הסיכונים, שגדלו מאוד.

חברת שברון, בעלת היסטוריה מזהמת בעולם, קיבלה לידיה את ניהול הקידוחים בים התיכון.

הממשלה התעלמה מעדים ומומחים שהביאה צלול לדיון בכנסת, שסיפרו על ניסיונם המפחיד ומדכא עם שברון. במקום לדרוש מהם תשובות ולהחמיר נהלי בטיחות, פרסו לשברון שטיח אדום.

במקביל, השלום המבורך עם מדינות המפרץ מביא איתו סיכון עצום לים-סוף ולים התיכון, עם התכנית להוביל מכליות נפט רבות דרך אילת ואשקלון בצינור הישן של קצאא.

אם זה לא מספיק, משרד האנרגיה מקדם עוד קידוחי גז ונפט בים ועוד אסדות מסוכנות לאורך החופים,

הנשיא ביידן הודיע עם כניסתו לבית הלבן שבארה"ב יפסיקו לקדוח נפט וגז בגלל משבר האקלים. לא נסכים שיהפכו אותנו לחצר האחורית המזוהמת של מדינות אחרות.

בבחירות האלה, אנו דורשים מכל המפלגות- מי שרוצה את הקול שלנו חייב להתחיב להגן על בריאותנו ועתידנו, להגן על הים ולצאת נגד תוספת סיכוני הנפט והגז בים.

ארגוני הסביבה ופעילים רבים התאחדו למאבק משותף – לעצירת  קצאא ולהצלת ים סוף והים התיכון מזיהום ודאי בנפט.  

קוראים לזה- SAVE RED MED

אנו מגייסים תרומות ביחד למאבק המשותף.

הצטרפו גם אתם. חתמו על העצומה, תרמו, התנדבו.

אנחנו ציבור ועמותות מול חברות הנפט הגדולות. ביחד, נוכל לנצח.

הצטרפו גם אתם לדרישה מהפוליטיקאים להגן על הים.

הצטרפו גם אתם לדרישה למוכנות חירום בים.

כי לא נסכים שימשיכו לסכן לנו את הים והחיים.

תושבי אילת הפגינו בעת ביקור ראש הממשלה בעיר וצבעו את ידיהם בשחור להזדהות עם אסון הזפת בים התיכון

כ-150 מתושבי אילת, חברי מועצת העיר, תלמידי תיכון ועמותות סביבתיות ובהן שומרי המפרץ, הפגינו ביום א' אחה"צ, בעת ביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו בעיר, לציון 72 שנה לשחרורה.

המשתתפים צבעו את ידיהם בצבע שחור, כאות הזדהות עם לוחמי זיהום הזפת בחופי הים התיכון וכמחאה על תוכנית חברת קצא"א ליבא נפט ותזקיקים דרך נמל אילת במטרה להעבירם באמצעות הצינור הרעוע של קצא"א לאשקלון תוך סיכון שונית האלמוגים. המפגינים אחזו בשלטים עליהם נכתב: "נמל נפט ושונית אלמוגים לא הולכים יחד" ו"מצילים את מפרץ אילת"

ראש עיריית אילת: צינור הגז לצרכי העיר אילת בלבד

ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, כתב מכתב למנכ"ל משרד האנרגייה, אודי אדירי, ובו הבהיר שהעיר אילת מעוניינת בחיבור המערכת להולכת הגז לעיר אילת, אך יתנגד לעשות שימוש בצינור לצרכי יצוא.

לדבריו: "ברצוני לבקש שוב הבהרה ממשרד האנרגיה כי רצועת התשתיות המתוכננת במסגרת תמ"א 37/3/ה נועדה לשם שינוע גז לצרכי העיר אילת בלבד וכי בשום שלב לא יתאשפר להקים בעיר אילת מתקנים לטובת יצוא גז, לרבות מתקן הנזלה, בין באמצעות גורם ממשלתי ובין באמצעות גורם פרטי, בין מכוח תמ"א 37/3/ה ובין מכוח תוכנית או נורמה אחרת".

עוד כתב: "נבקש כי משרד האנרגייה יבחן את הדבר לא רק ביחס לתוכנית שהוא מקדם, אלא גם מול חברות הגז הרלוונטיות, על מנת לוודא ולהבטיח שאף אחת מהן אינה יוזמת או מקדמת, בעצמה או בשיתוף גורמים חארים, תוכנית להקמת מתקן הנזלה בעיר אילת".

ארגוני הסביבה במכתב לראש הממשלה נתניהו: יש לקיים דיון בנושא מזכר ההבנות ולתת לציבור להשמיע את עמדותיו

בשם "אדם, טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה", החברה להגנת הטבע ועמותת "צלול", אנו פונים אליכם על מנת שתורו על קיום דיון בממשלה ותביאו לאשרור את מזכר ההבנות בין חברת קצא"א לחברות לתזקיקי נפט במפרץ הפרסי MRLB ליצירת גשר נפט בין יבשתי. זאת, רק לאחר בחינת מכלול השפעות ההסכם על החברה, הכלכלה והסביבה באזורים שעתידים להיות מושפעים
מכך, פרסום הממצאים, ומתן אפשרות לציבור להשמיע את עמדותיו בסוגיה, והכל כמפורט להלן:

1 .ביום 20 באוקטובר 2020 נחתם הסכם להגנה על השקעות הדדיות בין ישראל ואיחוד האמירויות הערביות (להלן: "הסכם ההשקעות") אשר מטרתו לקדם הגנה על משקיעים ישראלים שפועלים באמירויות ועל משקיעים מהאמירויות הפועלים בישראל (עד כה הסכם זה לא אושרר אצל הצדדים החתומים).

2 .במקביל, פורסם כי חברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה – חברה ממשלתית ישראלית) חתמה על מזכר הבנות עם חברת LTD Bridge Land RED-MED (חברה פרטית בבעלות ישראלית וזרה) (להלן: "מזכר ההבנות"). מהפרסומים עולה כי מטרתו לשנע נפט גולמי מאזור המפרץ הפרסי לישראל.

3 .על אף בקשותינו, לרבות במסגרת בקשת חופש מידע שהוגשה ביום 12 לינואר 2021 ,טרם קיבלנו או פורסם לציבור מידע מפורט באשר לתוכנו של מזכר ההבנות.

4 .יחד עם זאת, מהפרסומים עולה כי התוכנית המעוגנת במזכר ההבנות מבוססת על שימוש בתשתיות הולכת הנפט והתזקיקים הישנה והמתפוררת של קצא"א מאילת לאשקלון ובכיוון ההפוך. להבנתנו, בצנרת ישנה זו עתידות לזרום כמויות גדולות בהרבה מאלו הזורמות בה היום של נפט ותזקיקים אל ייעודם באירופה ובמפרץ הפרסי כאשר ישראל בפועל תהווה "פסי רכבת" להעברת נפט בין היבשות. ואין צורך להרחיב במילים על אסון הנפט בשנת 2015 שבמסגרתו דלפו 5 מיליון טון של נפט גולמי מצנרת קצא"א לשמורת הטבע בעברונה, ממנו ניתן להבין את היקף הנזק הצפוי להיגרם מכשל בצינור.

5 .לאור אי פרסום פרטים רשמיים על הסכם ההשקעות או על מזכר ההבנות, כלל לא ברור אם מזכר ההבנות מהווה נספח להסכם ההשקעות אשר יובא לדיון ואישור בממשלה במסגרת תהליך האשרור הצפוי או לא.

6 .לעמדתנו, כך או כך, ולאור השלכותיו המרחיקות הלכת של מזכר שכזה על הציבור הישראלי כולו, ותושבי אילת ואשקלון בפרט, בפן הסביבתי, הבריאותי, החברתי והכלכלי, מדובר בהסכם אשר מגביל את תפקידה השלטוני של הממשלה, ולכן נדרש להביא את מזכר ההבנות לדיון ציבורי ולאשרור של הממשלה כפי שנדרש בסעיף 11(א))9א) לחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975( להלן: "חוק החברות הממשלתיות").

7 .סעיף 11(א) לחוק החברות הממשלתיות קובע כלדהלן: החלטות של חברה ממשלתית בענינים אלה טעונות אישור הממשלה: 
(9א) "זכות שהעניקה חברה או התחייבות שנטלה על עצמה חברה אשר יכול שיהיה בה כדי להגביל, במישרין או בעקיפין, את הממשלה, בין בתפקידה השלטוני ובין במעמדה כבעלת מניות בחברה, לרבות בקשר עם ביצוע שינויים מבניים והפרטה, קידום התחרות והסדרת הענף שבו פועלת החברה; לענין זה, "זכות או התחייבות" – לרבות זכות או התחייבות ולפיה מעשה או מחדל של הממשלה, שאינו בשליטת החברה, יקנה לצד שלישי סעדים ותרופות נגד החברה".

8 .בע"א 14-10-43931 עמותת א.ל.ע.ד.-אל עיר דוד נ' מדינת ישראל ואח' ב)להלן: "פס"ד אלעד"), גם המדינה פירשה את הביטוי "בתפקידה השלטוני", כמונח רחב אשר אינו מוגבל. בית המשפט אף הבהיר כי הוספת פיסקה (9א) במסגרת תיקון 14 לסעיף 11(א) לחוק החברות הממשלתיות, מצביע על כך שאותה החלטה של חברה ממשלתית נמצאת בקטגוריה של החלטות עקרוניות כפי שמדובר בעניינינו.

9 .ספק אם ניתן לראות בהתחייבות מהותית להזרים כמויות נפט אדירות דרך שטחה של מדינת ישראל כהחלטה שאינה עקרונית וזה בפרט לאור הסכנות הכרוכות בכך.

10 .יתרה על זו, הסוגיה שעומדת על הפרק, עתידה להפוך את מפרץ אילת ואת העיר אילת למקום הטעינה של גשר יבשתי להובלת נפט ותזקיקיו למטרות ייצוא, לעומת המיכליות הבודדות
המגיעות היום לשימוש עצמי ואת נמל אשקלון לנמל דלקים עצום לייצוא – היא סוגיה עקרונית בעלת פוטנציאל לשנות את פניהן של אילת ואשקלון באופן דרמטי, ולפגוע בבריאותם ופרנסתם של תושבי האזור, לאחר שנה קשה בעקבות משבר הקורונה.

11 .אחד הסיכונים המשמעותיים הוא שפך נפט או דלק לשמורת האלמוגים באילת, שנמצאת במרחק של מאות מטרים ממסלול ומזח מכליות הנפט. אין תקדים בעולם למכליות שפורקות נפט בצמידות לשמורות טבע. חוץ מהקרבה, הסיכון נובע גם מהרוחות החזקות הנושבות במפרץ, וכל זיהום נפט יגיע מהר לאזור החוף שבו נמצאת השונית. שוניות האלמוגים של מפרץ אילת נחשבות אוצר טבע ייחודי ונדיר ברמה עולמית, ומכאן, שדליפת נפט תשמיד לא רק את האלמוגים במפרץ אילת, אלא תפגע בסיכוי להצלת אלמוגים בכל העולם. חשיבותן של שוניות
האלמוגים היא, כמובן, גם לתיירות ולכלכלת אילת וסביבתה.

12 .גם לא ניתן להתעלם מכך שחלפה שנה וחצי בלבד מאז אישרה ממשלת ישראל את התכנית הרב שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות במסגרת החלטת ממשלה מספר 4662 מיום 4.8.2019 המבוססת על ביסוס מעמדה של אילת כעיר תיירות בין-לאומית ושיפור הבריאות בעיר. להרחבה בעניין ראו את "מכתב המדענים" שנשלח ביום 2021.01.11 ועליו חתמו כ-240 מדענים המופיע כאן ./https://saveredmed.org/the-scientists-letter
החלטת ממשלה מספר 4662 מיום 2019.08.04 קובעת: "מחליטים: 2 להפעיל תכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת והמועצה האזורית חבל אילות )להלן – חבל אילות), על יסוד ההנמקות שבפרק העדיפות הלאומית של החלטה זו, לצורך השגת שיפור משמעותי באיכות החיים של תושבי האזור ופיתוח
מנועי הצמיחה של העיר לטובת תושבי האזור, כדלקמן:
מטרות ההחלטה:
א. שיפור שירותי הבריאות של תושבי העיר אילת וחבל אילות.
ב. מיצוי הפוטנציאל התיירותי הטמון בעיר אילת ובחבל אילות וביסוס מעמדה של אילת כעיר תיירות בין-לאומית מובילה.
ג. ביסוס מעמדה של אילת כמרכז מחקרי ומחקרי-יישומי בין-לאומי בתחומי המזון מן הים, החקלאות הימית והביוטכנולוגיה הימית.
ד. הגדלה וגיוון של מקורות התעסוקה באילת ובחבל אילות." עקרונית וזה בפרט לאור הסכנות הכרוכות במזכר
ההבנות.
13. כך שמזכר ההבנות, או כל הסכם שעתיד להיחתם על בסיס מזכר ההבנות של קצא"א עם חברות הנפט במפרץ הפרסי, הוא בעל פוטנציאל לפגוע ולסכל את תכניות הממשלה באשר לעתיד העיר אילת וחבל אילות, כמו גם את הבטחותיה לתושביהם.

14. כאמור, ההסכם עתיד להפוך גם את אשקלון מעיר חוף לעיר שבה נמל דלקים עמוס במיכליות שיעשו דרכן לאירופה. מעבר לנזק המשמעותי גם לתדמית העיר אשקלון, דליפת נפט בים התיכון מסכנת את מתקני ההתפלה אשר מספקים %75 ממי השתייה של ישראל. חששות אלו מתחזקים בשל חוסר מוכנות מספקת לטיפול בזיהום ים בשמן לאור כך שלא חוקק חוק 

15 .לאור החשאיות האופפת את עסקיה של קצא"א, כלל לא ברור מהו מצב התשתיות הקיימות שלה, כך שתאונות נוספות, לצערנו, ובוודאי כך בהוספת לחץ משמעותי על התשתיות, הן רק עניין של זמן. מצב זה מעמיד בסיכון לא רק את תושבי אילת, אשקלון וסביבתן, אלא את תושבי ישראל והסביבה הטבעית כולה.
16 .בנוסף לכך, מזכר ההבנות עלול לסכל את התהליך הממשלתי והרב מגזרי שמקודם בימים אלו להפחתה בפליטות גזי חממה ולמעבר לכלכלה דלת פחמן עד לשנת 2050 וההתחייבויות הבינלאומיות של המדינה במסגרת המאבק הבינלאומי במשבר האקלים.

17 .עוד יש להבהיר שלמזכר ההבנות יש רגישות מצד יחסי החוץ של המדינה, וזה בפרט לאור כך שמזכר ההבנות לכאורה אינו מתיישב עם הקבוע בהסכמי אברהם אשר נחתמו בין מדינת ישראל ואיחוד האמירויות ביום 15 לספטמבר, 2020 בוושינגטון, ארה"ב ואושררו בישראל במסגרת החלטת ממשלה 462 מיום 2020.10.25" אשרור חוזה השלום "הסכמי אברהם לשלום: חוזה שלום, יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה בין מדינת ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות".

18 .הנספח (Annex) של הסכמי אברהם קובע כי הצדדים יחתמו על הסכמים בילטראליים בתחומי עניין משותפים בנושאים המפורטים בהסכם עצמו ואשר מובאים בפירוט בנספח.

19 .מבין הנושאים שעליהם יפעלו הצדדים לחתום על הסכמים בילטרליים עתידיים הם נושאי סביבה ואנרגיה.

20 .בתחום הסביבה, הסכמי אברהם קובעים כי הצדדים יפעלו להגן ולשפר את הסביבה באזור
וכדי לקדם פיתוח בר קיימא באזור ובכלל. הם יפעלו לקדם אסטרטגיות להגנה על הסביבה בנושאים כגון – שמירה על הסביבה הימית ומיטיגציה בתחום של שינוי אקלים.

21 .בהסכם קיימת גם התחייבויות בתחום האנרגיה, אך הדגש הוא של שיתופי פעולה בתחום של קידום אנרגיות מתחדשות, בתחום של גז טבעי פיתוח רשתות חשמל אזוריות וכד'. אין כלל אזכור לקידום פרויקטים של שינוע מסיבי של נפט בין יבשות. ובעניין זה לא ניתן להתעלם מהעבודה כי קצא"א היא חברה ממשלתית בבעלות מלאה של המדינה.

22 .לסיכום האמור, לא יכול להיות ספק שמזכר ההבנות וההסכם המתגבש יש בהם בכדי להגביל את תפקידה השלטוני של המדינה, ועל כן, נדרש אשרורה על-פי חוק החברות הממשלתיות. 

החלטת ממשלה מס' 3542 מיום 2008.06.05" תכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת) ציוד רכישת, הפעלה בתוכנית המלווה החוק.https://www.gov.il/he/departments/policies/2008_des3542
ואימון צוותים להתמודדות עם אסון שמן בים. אך למרות חשיבותו הרבה, החוק לא חוקק עד היום המשרד לגנ"ס אינו
ערוך כנדרש להתמודד עם אסון שפך שמן גדול בים.
23 .בשל השלכותיו על הציבור בישראל בכללותו, ובמיוחד על תושבי אילת, אשקלון וסביבתן, יש להביא את ההסכם להיוועצות ציבורית פתוחה, לאחר פרסום השפעותיו הצפויות, כפי שיבחנו ע"י הממשלה.

24 .רק לאחרונה ציינה השרה להגנת הסביבה בעניין זה ש"הקמת תשתיות ומתקנים חדשה של דלקים פוסיליים, אשר יעלו מיליארדים רבים של שקלים ויישארו עשרות שנים, מחייבת דיון
דחוף עם כלל הגורמים הרלוונטיים בממשלה, שיבחן את כלל הזוויות – בהם הסביבתיות – הנוגעות לנושא הגדלת נפח ופעילות שינוע נפט גולמי בקו צינור אסיה-אירופה (קצא"א).

25 .לאור כל האמור לעיל, נבקשכם לפעול בדחיפות על מנת להביא את הנושא לאישור הממשלה, לאחר שמיעת עמדות הציבור המבוססות, בין השאר, על בחינת והערכות שיפורסמו ע"י גורמי הממשלה הרלוונטיים. למשל, השפעת אסון דליפת נפט על התיירות באילת, מטעם משרד התיירות, השפעת דליפת נפט על שוניות האלמוגים באילת, מטעם רשות הטבע והגנים, וכך הלאה).

"סוף מעשה במחשבה תחילה – יבוא נפט מאיחוד האמירויות לאילת"/ משה טרידמן ושאול חורב

הסכמי אברהם שנחתמו לאחרונה לכינון נורמליזציה ביחסים שבין ישראל למספר מדינות ערביות בתיווך ארצות הברית, איחוד האמירויות הערביות, בחריין וישראל, הם ללא ספק הישג מדיני שאי אפשר לא להפריז בחשיבותו. הסכמים אלו מזמנים לישראל הזדמנויות רבות בתחומי הביטחון, הכלכלה, מערכת ההשכלה הגבוהה ושמירת הסביבה. דווקא בגלל ההזדמנויות הרבות העומדות כיום לפתחה של ישראל, ראוי שממשלת ישראל ומשרדי הממשלה השונים יצרו מנגנון שייבחן כי היוזמות של הגופים הממשלתיים והפרטיים המעוניינים לפעול במסגרת הסכמים אלו, אינם גורמים למדינת ישראל נזק בתחום יחסי החוץ וביטחונה של ישראל. רק לאחרונה, למדה ישראל דרך המעורבות הגוברת של סין בכלכלת ישראל, כי ישנן פעילויות ופרויקטים שראוי היה לבחון אותם בראייה מדינית – ביטחונית רחבה יותר, טרם ההחלטה של משרד ממשלתי זה או אחר, או אחת הרשויות הפועלת מטעמו, להתקשר עם חברה סינית לרכישת חברות ביטוח ישראליות, ביצוע פרויקט אסטרטגי, או לרכישת הבעלות על חברה ישראלית. ב־20 באוקטובר 2020 ,חברת קצא"א (קו צינור אילת–אשקלון) חתמה על מזכר הבנות עם חברת לנד ברידג מד־רד בבעלות
ישראלית–אמירתית משותפת ליבוא נפט מאיחוד האמירויות ושינועו במיכליות שיפליגו בנתיב העובר ממסופי הטעינה במפרץ הפרסי, דרך מיצר הורמוז, הים הערבי, מפרץ עדן והים האדום עד למסוף קצא"א שבאילת. ממסוף קצא"א יוזרמו
הדלקים למסופי החברה באשקלון בדרכם ללקוחות שונים באגן הים התיכון. מזכר הבנות זה נחתם כחלק מהסכמי אברהם שנחתמו בין ישראל לאיחוד האמירויות, במסגרתם תחום האנרגייה הוא אחד מהתחומים המוזכרים בנספח להסכם לפיו שני הצדדים יקדמו ויפתחו שיתופי פעולה בפרויקטים בתחום האנרגייה ובהם מערכות הולכה אזוריות להגברת הביטחון האנרגטי.1 לא ברור לכותבי מאמר זה האם טרם חתימת הסכם ההבנות, נבחנו משמעויותיו השונות בתחום המדיני, הביטחוני הכלכלי
והמשמעויות שלו מבחינת הסביבה. מאמר זה סוקר חלק מהנקודות הטעונות בירור טרם מתן האישור לחברת קצא"א לחתום על חוזה עם החברה האמירתית.

במישור הפוליטי־מדיני, האתגר העיקרי של ישראל באזור הים האדום הוא שעליה לתמרן בסבך האינטרסים בין מעצמות העל והמעצמות האזוריות ולפעול להבטחת חופש השיט באמצעות יצירת הקשרים עם שני גושי הבריתות הביטחוניות-כלכליות של הים האדום שהוקמו במהלך השנתיים האחרונות: המועצה של המדינות הערביות והאפריקניות הגובלות בים האדום ובמפרץ עדן שאיננה כוללת את ישראל, אתיופיה וסומלילנד בראשות ערב הסעודית וכוח המשימה של הרשות הבין־ממשלתית לפיתוח (איגאד), המאגד שמונה מדינות במזרח ובקרן אפריקה. בו בזמן, על ישראל לא להתערב ולשמור על ניטרליות ביחס לסכסוכים בין מדינות במרחב.

בעשור השני של המאה ה־21 כשליש מהיצוא והיבוא של ישראל עובר בנתיבי הים האדום בדרכו לארצות מזרח ודרום מזרח אסיה. החל משנות החמישים, ישראל פעלה להבטיח את חופש השיט באמצעות פעילות מדינית מול המדינות הלא ערביות בדרום הים האדום. הצורך בכוח ימי משמעותי של חיל הים שיאבטח את השיט בכל הים האדום עד מֵ צַ ר באב אל־מנדב קיבל חיזוק כאשר ב־11 ביוני 1971 בדרכה לאילת הותקפה המכלית קורל סי שהיא טעונה בנפט שהוטען עליה באיראן באזור מיצרי באב אל־מנדב על ידי ארגון החזית הפופולרית לשחרור פלסטין. במהלך מלחמת יום הכיפורים, הטיל הצי המצרי סגר על השיט בדרום הים האדום, ותנועת המיכליות נפסקה כליל. חיל הים הישראלי שפעל במחצית שנות ה־70 של המאה ה־20 מבסיסו בשארם א-שייח' לאבטחת שיט זה, הפסיק את ביצוע המשימה לאחר עלייתו של חומייני לשלטון באיראן,
ולאחר פינוי סיני בעקבות הסכם השלום עם מצרים.
במרוצת החודשים האחרונים, ישראל נהנית ממספר הזדמנויות לשיפור מעמדה הפוליטי־מדיני במרחב הים האדום וליצירת קשרים עם שני גושי הבריתות בים האדום. ישראל נהנית כיום מהזדמנות נדירה לשיפור יחסיה עם אריתריאה. היחסים בין ישראל לבין ערב הסעודית ממשיכים להשתפר על רקע שותפות האינטרסים הקיימת בין שתי המדינות וגם הסכם הנורמליזציה בין ישראל לבין סודאן – שהייתה בעבר יעד לפעילות איראנית כולל נתיב הברחת נשק מאיראן לרצועת עזה
– טומנים בחובם הזדמנות לשיפור מעמדה של ישראל בחופו המערבי של הים האדום. יחד עם זאת צריך לזכור כי אזור דרום הים האדום ומֵצַ ר באב אל־מנדב כמו גם מֵ צַ ר הורמוז הם אזורים מסוכנים לתנועת כלי שיט. במאי 2019 תקפו גורמים המקושרים עם איראן שתי מכליות נפט סעודיות שהותקפו מול חופי איחוד האמירויות,2 ובדרום הים האדום, נמשכים האיומים על חופש השיט כתוצאה מהמלחמה בתימן בה המורדים החות'ים חטפו בנובמבר 2019 שלוש ספינות בדרום
הים, וכן הטמינו מוקשים ימיים בים האדום כחלק מהלוחמה הימית נגד כוחות הקואליציה בהנהגת ערב הסעודית. דפוס פעולה נוסף של המורדים החות'ים הוא הפעלת סירות נפץ המופעלות בשלט רחוק כנגד מטרות צבאיות ומסחריות, כולל
מכליות נפט.בתחום הכלכלי, קצא"א מציעה לאיחוד האמירויות חלופה לתעלת סואץ, המוגבלת מבחינת גודל המכליות המסוגלות לעבור
דרכה, ולצינור הנפט סומד )pipeline oil Sumed ,)המשמש להובלת נפט ממדינות המפרץ בכיוון אחד בלבד ממסוף עין סוח'נה שבים האדום לאלכסנדריה שבים התיכון, וגם למשלוח נפט גולמי מסביב לכף התקווה הטובה. לא ברור האם
השימוש בערוץ זה הוא כלכלי מבחינת איחוד האמירויות ולכן, אם ההסכם ייצא אל הפועל, האם ייעשה בו שימוש. אך במידה ואיחוד האמירויות תעדיף למצות את ההסכם ולהעביר כמויות גדולות של נפט וגז דרך הצינור של קצא"א, הסכם זה עלול להוות אתגר עבור ישראל מאחר שהיא עלולה להיתפס בעתיד על ידי מצרים כמתחרה על התפקיד האסטרטגי כגשר בין כלכליים הנובעים ממעבר מכליות בתעלת סואץ, או בהזרמת הדלק דרך צינור SuMed.
בתחום ההגנה על הסביבה, קיימים מספר סיכונים אם ההסכם יתממש ויתבטא בכניסת מכליות נפט רבות למפרץ אילת. פעילי סביבה התריעו בעבר כי תקלה בודדת במכליות או, גרוע מכך, דליפת נפט או גז טבעי עלולים לסכן באופן חמור את שוניות האלמוגים ואת המערכת האקולוגית הייחודית הקיימת במפרץ אילת. בינואר 2021 חתמו 250 מדענים – הכוללים
ביולוגים, גאולוגים, אקולוגים, גאוגרפים, מהנדסים, כלכלנים, מתכנני ערים ומומחים לבריאות הציבור – על עצומה נגד הסכם זה. זאת, מכיוון, שלדבריהם הוא מהווה סיכון סביבתי, בריאותי וכלכלי לתושבי אילת ואשקלון וחושף את כל מפרץ אילת–עקבה ואת חופי סיני וחופי הים התיכון לסכנה אדירה שמקורה בדליפה, תקלה או חבלה מכוונת. מדענים אלו

הצטרפו למאבק הסביבתי שמנהלת עמותת "צלול" ועוד כעשרים ארגונים סביבתיים וקוראת לעצור את הרחבת פעילות צינור קצא"א, לבחון את מלוא הסיכונים שעל הכף ולא לאשר את המשך קידום המיזם של קצא"א.3
מקרי דליפה שכאלו שהוזכרו בעצומה כבר התרחשו בעבר כמו במקרה של האסון האקולוגי בעברונה בשנת 2014 שנגרם כתוצאה מדליפה מצינור הנפט של קצא"א, וגם ממש לאחרונה, ב־30 באוקטובר 2020 ,בעקבות דליפה מקומית של נפט גולמי קל שאירעה בשל תקלה באביזר ניתוק החירום בצינור של קצא"א כ־3 ק"מ מחוף אשקלון, אירוע שגרם להשבתה
זמנית של מתקן ההתפלה באשקלון. יתרה מזאת, גם עבודות תשתית שמבצעת החברה באילת עלולים לגרום לנזקים סביבתיים כבדים כפי שעולה מתביעה אזרחית נגד קצא"א שהגישה רשות הטבע והגנים ביולי 2020 לבית משפט השלום בבאר שבע בגין נזקים משמעותיים שגרמה החברה במסגרת עבודות תשתית שביצעה בשנת 2014 לשונית האלמוגיםבמפרץ אילת ולערכי טבע מוגנים נוספים התלויים באלמוגים למחייתם. האתגר העיקרי הניצב בפני קצא"א במישור זה הוא ליצור שיתוף פעולה ושקיפות גדולה יותר עם המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, הרשויות המקומיות שבשטחן עוברים הצינורות ולנסות ולהתכונן ליישום ההסכם באמצעות שיפור התשתיות והקפדת יתר על הכנסת מנגנוני בטיחות מקסימליים לפעילותה על מנת למנוע הישנותם בעתיד של אסונות אקולוגיים והשבתת מתקן ההתפלה באשקלון המספק כחמישית ממי השתייה של אזרחי ישראל.
לסיכום, מן הראוי כי לפני שחברת קצא"א תחתום על הסכם עם חברה מהאמירויות לשינוע דלק מאזור המפרץ הפרסי דרך מֵצַ ר הורמוז בואך אילת, כי הנושא יועלה לאחר קיום עבודת מטה של כלל משרדי הממשלה הנוגעים לדבר לדיון במטה לביטחון לאומי ובו יוצגו התועלות, הסיכונים והמחירים מהסכם זה. אם יאושר ההסכם תידרש מדינת ישראל לקבוע דרך פעולה משתענה על חלק מהאתגרים שצוינו במאמר זה.

המחברים:

ד"ר משה טרדימן הוא עמית מחקר במרכז עזרי לחקר איראן ומדינות המפרץ, מייסד־שותף ומנהל של המכון לחקר ביטחון סביבתי ואיכות חיים, מייסד ומנהל המכון לחקר אסלאם ומוסלמים באפריקה ועמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית.

פרופ' שאול חורב עומד בראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית הכולל את חטיבת וידרא לחקר הספנות והנמלים
וחטיבת עזרי לחקר איראן ומדינות המפרץ, ובראש קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה.

פרופ' חורב יזם והקים את תוכנית הלימודים לתואר שני "ביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית" ביה"ס למדעי המדינה, המחלקה ליחב"ל מתוך הצורך לפתח תחום ידע זה בישראל ובעולם. פרופ' חורב מרצה בנושאי מדיניות ביטחון לאומי, אסטרטגיה ימית, טכנולוגיה וחדשנות צבאית ומניעת תפוצת של נשק להשמדה המונית. בתפקידו האחרון לפני כניסתו לאוניברסיטת חיפה היה יו"ר הוועדה לאנרגייה אטומית של ישראל.

הפגנת ענק באילת נגד תוכנית קצא"א וצינור הגז

מאות מפגינים השתתפו בהפגנת ענק בעיר אילת כנגד תוכנית קצא"א להעביר נפט ממדינות המפרץ דרך אילת והנגב לאשקלון, באמצעות הצינור המתפורר של קצא"א. המפגינים קראו לממשלה לעצור את התוכנית ולהציל את העיר אילת ואת שונית האלמוגים.

ארגוני הסביבה לשרה גילה גמליאל: פרסמי את חוות דעת משרדך לגבי תוכנית קצא"א

באוקטובר 2020 פרסמה חברת קצא"א (קו צינור אסיה אירופה)  שחתמה על מזכר הבנות עם חברת MED-RED Land Bridge Ltd לשינוע נפט ממדינות המפרץ לשווקים אסייתיים ולשווקים במערב, והכל, דרך נמלי אילת ואשקלון. 

יוזמה זו מאיימת על קיומה של שונית האלמוגים הייחודית של מפרץ אילת, מהחשובות ביותר בעולם, כמו גם על חופיה היפים של אילת, בסיס התיירות האילתית. מימוש היוזמה עלול לגרום למפגעים נוספים, כגון: זיהום אויר, קרקע, שמורות טבע  ומי תהום, באילת, אשקלון ולכל אורך הנגב והערבה.

על אף בקשותינו טרם קיבלנו מידע מפורט באשר לתוכנית המקודמת ולתוכנו של מזכר ההבנות שנחתם, אך על-פי פרסום קצא"א היוזמה כוללת מעבר של עשרות מכליות נפט ענקיות בשנה, שיפרקו באילת נפט, שיוזרם באמצעות צינור קצא"א הישן והמתפורר לאורך מרחבי הערבה והנגב לנמל לאשקלון, שם הנפט מתוכנן להטען על מכליות בדרכו  לאירופה. כידוע, קצא"א היא חברה בבעלות ממשלתית הפועלת תחת מעטה של חשאיות וסודיות. עמידות הצינור והתשתיות הישנות של קצא"א בנמלים ובחוות המיכלים למעמסים וללחצי השינוע שיגברו משמעותית עם הסכם זה – אינה ידועה.

לצערנו, תאונה או חבלה הן שאלה של זמן בלבד. בתאונה הנוראית בעברונה דלפו חמישה מיליון ליטר נפט "בלבד" – ביבשה, ונגרם נזק כבד. לא נותר אלא לתאר איזה גורל צפוי לאזור כולו באם תתרחש תקלה במיכלית בים, או בצינור היבשתי. נקודת תורפה מרכזית היא בפריקה של הנפט מהמכלית. די בדליפה של פחות מ1% מנפח מכלית נפט למפרץ כדי לפגוע קשה בשונית האלמוגים ואלפי המינים הנסמכים עליה ומתקיימים בזכותה. 

אלמוגי צפון ים סוף ייחודיים בזכות עמידותם לעליית טמפרטורות מי הים, הגורמת לתופעת הלבנה (Bleaching) ומוות של שוניות אלמוגים בכל העולם. בשל כך, שוניות האלמוגים של מפרץ אילת הן אוצר טבע ייחודי ונדיר שחשיבותו בעת משבר האקלים עולה. כזכור, שונית האלמוגים באילת, נהרסה בשנות ה-70 גם בשל פעילות שינוע הנפט מאיראן, (בנוסף על מקורות זיהום נוספים). שיקום של שוניות אלמוגים אורך עשרות שנים לפחות. פגיעה נוספת מאסון שפך נפט למפרץ אילת עלולה להביא למוות והרס של שונית האלמוגים, ותפגע בסיכויי הצלת האלמוגים מכליה עולמית.

 משמעות אסון דליפת נפט היא פגיעה קשה בטבע, בתיירות ולכן גם בפרנסתם של אלפי משפחות באילת והערבה, שמשבר הקורונה הותיר אותם ממילא באובדן פרנסה חמור ומתמשך. בנוסף, אסון שפך נפט בים תיכון עשוי להשבית אחד או יותר ממתקני ההתפלה המספקים 75% ממי השתיה של ישראל. העלות והנזק מקידום היוזמה הנוכחית גדולים משמעותית מהתועלת שהיא עשויה להביא, שכן כלכלות העולם, בוודאי במערב, עוברות בהדרגה לכלכלה דלת פחמן. לאור זאת, לפני שמקדמים תכנית בסדר גודל שכזה, יש לבצע בחינת עלות- תועלת מקיפה, שכוללת הערכת סיכונים, בשיתוף תושבי אילת. עד אז, יש למנוע את קידום התוכנית לפני שהיא מייצרת הסתמכות מיותרת של מי מהצדדים.

בתשובתך לשאלה על יוזמה זו של קצא"א, בדיון בועדת הפנים והסביבה ב-30.11.20, ציינת שהמשרד הכין ניר עמדה על הסיכונים הנובעים מההסכם, ועל הדרישות לבחינה נוספת והערכות לפני החלטה על מימוש היוזמה. אנו מבקשים מכבוד השרה לפרסם את חוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה לגבי תוכנית חברת קצא"א לשמש כמסדרון תשתיות לדלקים ממדינות המפרץ לאירופה, ולקיים שיתוף ציבור באשר לתכנית ולהשלכותיה.

 

להרחבה על הסיכונים מהיוזמה הנ"ל, ראי מצורף מכתב בנושא, שנשלח מטעם 235 מדענים ללשכתך בתאריך 11.1.2021. נודה על קיום פגישה דחופה בנושא.